סיפור שבועי – הצלה של מצוה

הצלה של מצוה

ר' שלום שבדרון, היה דרשן גדול וגאון עצום, הזכיר חידוש בשם רבי אהרון ואמר:

לפני שאדם עושה מצווה, יצר הרע עושה את כל המאמצים שלא יעשה את המצווה, ולכן יש קושי גדול בעשותה.

אך לאחר שהאדם עשה את המצווה, אפילו אם תיתן לו כל ממון שבעולם בתמורה למצווה, הוא לא יסכים ולא יהיה מוכן לוותר עליה בשום פנים ואופן.

וזה כך מפני שאדם יודע שאין שום ערך בעולם שישווה למצווה, כל הדברים הגשמים לא שווים מול המעמד הרוחני של המצווה, ולא רק שזוכה לקבל את השכר בעולם הבא, אלא מקבל פירותיהם כבר בעולם הזה.

♦♦♦♦♦

ומספר הרב שבדרון מעשה שקרה עמו, באחת מלילות השבת התלווה יהודי ששמע את דרשת הרב בפעם הראשונה ושאל את הרב אם הוא רוסי.

"לא, נולדתי בארץ", השיב הרב, "אך הורי נולדו ברוסיה".

המשיך אותו יהודי ואמר: "ודאי שאם הוריך באו מרוסיה אתה יודע ומבין את כל המתרחש, אני חייב לספר לך מעשה שהיה איתי. כל מה שאני עכשיו יושב ולומד ותומך בתורה רבות זה בזכות מצווה אחת.."

אחרי שהרגו את הצר הרוסי ניקולאי, קמה מפלגת הסוציאליסטים ופתחה את הכל בשפע וברווח, היד הייתה פתוחה לכל אדם לסחור ולעשות כרצונו [כשניקולאי שלט היה קשה מאוד לעשות מסחר והיו מגבלות שונות ומשונות מצד המשטר].

באותה תקופה היהודים התפתחו מאוד מאוד, עשו מסחר והרוויחו, "ואף אני", סיפר אותי יהודי, "הייתי חבר בבורסת היהלומים והזהב".

"יום אחד קמתי בבוקר מוקדם כדי להתפלל ולהגיע מיד לבורסת היהלומים לפני פתיחתה, והנה בדרכי לבורסה עצר אותי יהודי והתחנן שארחם עליו ואשלים לו מניין".

"אתה עשירי", אמר לו אותו אדם, "יש לי אזכרה של אבא, בבקשה תשלים לי מניין".

"אמרתי בלבי שאקיים את המצווה, בסדר, אפשר לאחר קצת, לא יהיה מזה הפסד גדול".

 והנה נכנסתי לבית הכנסת וראיתי למול עיני 4 אנשים בלבד… שאלתי את אותו אדם "הרי אמרת לי שאני עשירי למניין?"

"אל תדאג, תיכף הם מגיעים…" השיב לי.

טוב, חכיתי עשר דקות, רבע שעה… עד שיגיעו העשרה ויגידו קדיש דרבנן שלפני הודו, השעה אז הייתה 08:10, אך המתחיל במצווה אומרים לו גמור (ירושלמי ראש השנה פ"א ה"ח), מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ (אסתר א, א) רק עכשיו התחיל…

"בשל הפצרותיו הרבות של אותו יהודי נשארתי להשלים את המניין ושיננתי לעצמי את דברי רבותינו (אבות פ"ב מ"א, ב"ב עח ע"ב) והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה.."

התפילה נגמרה בשעה 08:45, הלכתי בזריזות לכיוון בורסת היהלומים, וכשהייתי מרחק מאה מטר משם פגע בי אדם ואמר לי לברוח כל עוד נפשי בי, "תברח, הקומוניסטים הרגו את כולם, אל תשאל שאל מה הולך שם, תציל את נפשך!"

"ברחתי כל עוד נפשי בי, וכך ניצלתי", כך סיפר אותו יהודי לרב.

הקב"ה נתן בפני אותו אדם אפשרות להציל את חייו, בתחילה הוא חשב שהמצווה תגרום לו הפסד ונזק, אך לבסוף התברר שהיא הביאה לו את כל הרווח וההצלה.

ללמדנו עד כמה השכר על המצווה גדול כבר בעולם הזה, ובעולם הבא אין מה לדבר, 'עַיִן לֹא רָאָתָה אלוקים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ' (ישעיה סד, ג).

לכן צריך האדם לרקוד ולשמוח מעשיית מצווה, ולפעמים צריך לשלם אפילו על המצווה, כיון שהחסד שעושה עם הזולת מזכה את האדם לחיים טובים וארוכים, בעולם הזה ובעולם הבא.