בשכר כבישת הכעס
בימינו יכול אדם להיות בארץ ישראל ולראות דרך המכשירים את חבירו חוגג בחתונה בארה”ב, אבל בעבר שלא היו המכשירים הללו לא היה אפשר לראות למרחקים כל כך אדירים, רק צדיקים וקדושי עליון זכו למדרגה הנפלאה העליונה והיו רואים באור הגנוז את כל המתרחש בעולם, הבעל שם טוב היה אחד מהחכמים שזכה לכך.
ליל שבת אחת ישב הבעל שם טוב עם תלמידיו סביב שולחן שבת והתחיל לצחוק, התלמידים לא הבינו לשמחה מה זו עושה, מה ראה הרב שגרם לו לפרוץ בצחוק? הדבר חזר על עצמו כמה וכמה פעמים והתלמידים כבר לא יכלו לעצור את סקרנותם ושאלו את רבם, רבינו, מה גרם לרב לצחוק, האם הרב יכול לשתף אותנו גם?
אמר להם הרב, במוצאי שבת תבינו את הכל.. לאחר צאת השבת ציווה הרב לרתום את עגלתו והעלה עליה את תלמידיו, תוך דקות ספורות עברה העגלה מרחקים עצומים בדרך פלאית כמו מטוס שטס מעל פני הקרקע, הגיעו הרב ותלמידיו לביתו של יהודי אחד והודיעו לו שהיום הם יסעדו אצלו את סעודת מלווה מלכה, היהודי שמח שמחה גדולה, ערך את השולחן וכיבד את הרב לישב בראש.
תוך כדי האכילה והשמחה הגדולה פנה הבעל שם טוב לבעל הבית ואמר, החברים היקרים שלנו רוצים לדעת מדוע צחקתי בליל שבת, בוא ותספר להם איזה מעשה גדול עשית בליל שבת שגרם לי כל כך לשמוח ולצחוק.
פתח בעל הבית את פיו ואמר, רבינו, מעולם ועד היום נזהרתי שלא ליהנות מאף אדם, וְנָא אַל תַּצְרִיכֵנוּ לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, עבדתי בכריכת ספרים וברווח שהייתי מרוויח פרנסתי את בני ביתי.
והנה ביום שישי אחד אמרה לי אשתי שלא נשאר כלום במקרר, אין במה לסעוד את סעודת השבת, אמרתי לה שלא תדאג, לא תבקש מאף אחד, כל החיים נשמרנו לא לקחת משום אדם, הקב”ה יעזור שגם השבת הזו לא נצטרך לקחת מאחרים.
הלכתי לעבודתי ואשתי התחילה לנקות את הבית ותוך כדי הניקיונות מצאה שרוול עם כפתורים מכסף, ניגשה לצורף והביאה לו את הכפתורים ובתמורה נתן לה הצורף סכום כסף גדול.
הלכה לחנות וקנתה בשר דגים ועופות, אני, מספר הבעל, לא ידעתי מכל זה, נכנסתי לבית הכנסת וקראתי תהילים ושיר השירים, לאחר התפילה אמרתי בליבי, אלך ואכבד את השבת אע”פ שאין לי כלום בבית.
הגעתי לביתי והנה אני רואה נרות זורחים ומריח ריחות של מאכלים טעימים, אמרתי בליבי כנראה אשתי לא יכלה לעמוד בניסיון הקשה וביקשה מבני אדם שיתנו לה כסף לקנות צרכי שבת, לא נורא אמרתי, אני מוחל לה, נכנסתי לבית וערכתי את הקידוש בשמחה.
והנה, אשתי הגישה את מנת הדג החגיגית ואמרה, בעלי היקר, אתה אולי מתפלא כיצד יש לנו דגים ובשר ומטעמים לשבת, אני מקווה שאתה לא חושד בי שלקחתי כסף מאנשים, חס ושלום, אני לעולם לא אעבור על דבריך בעלי היקר, לא לקחתי כסף משום אדם, אבל כשניקיתי את הבית מצאתי שרוול עם כפתורי כסף וכו’..
כששמע זאת הבעל פרץ בשמחה ואמר לאשתו, אוי, שמחת לי את החיים, בואי ונרקוד, ברוך ה’ לא הצטרכנו למתנות בשר ודם, והתחלנו לרקוד ביחד, לאחר המנה השניה שוב קמנו לרקוד ולהודות לה’ יתברך שלא הצטרכנו למתנות בשר ודם.
בשלב זה עצר הבעל שם טוב את הבעל ואמר, דע לך, אתה הרעדת את העולמות העליונים בשמים בזה שלא כעסת על אשתך, ואע”ג שאתם חשוכי בנים וגם מבוגרים, בזכות המצווה הגדולה הזאת שכבשת את יצרך ולא כעסת אתם תזכו לקבל בן שיאיר את כל העולם כולו, וזה מה גרם לי לשמוח ולפרוץ בצחוק בליל שבת קודש.
וכדברי הבעל שם טוב כך היה, לאחד תשעה חודשים נולד להם בן וקראו לו על שמו של הבעל שם טוב, לימים נקרא בשם האדמו”ר רבי ישראל מקוזניץ’, והאיר את העולם כולו בתורתו, בקדושתו ובטהרתו.
לומדים אנו מכאן כמה גדולה מעלתו של אותו אדם שכובש את יצרו ואינו כועס, גם אם האשה עשתה דבר שלא נראה לעיניו, לא יכעס, הרבה פעמים יש לה תשובות וסיבות מסיבות שונות, וגם אם לא- תיזהר, אל תכעס, תוותר, ובכך תביא ברכה לביתך.