מנהיג על העדה
'מה יהיה אחרי מות המלך?' דאגו התושבים. 'מי ימנע מהמלך השכן לפלוש לארצנו הפורייה וברוכת האדמה ולכובשה? הבה נקווה שיורש העצר, הנסיך, ימשיך בדרכו של אביו ויגן על ארצנו'…
והנה הזמן מינוי הנסיך הגיע. המלך נפטר. כבר בנאומו הראשון של הנסיך, שכעת הפך למלך, בכיכר עיר הבירה, נשבה רוח חדשה בדבריו.
הוא סיפר לתושבים על מסעותיו בארצות רחוקות ועל מה שלמד שם. 'כל בני האדם שווים', אמר המלך החדש, 'ולשום אדם אין זכות להתנשא על חברו. בארצנו יהיה מעמד שווה לכול. לא יהיו עניים ועשירים, חלשים וחזקים, שולטים ונשלטים. כולנו בני הארץ, וכולנו שווים'.
כל הנאספים בכיכר הריעו בהתלהבות, 'מה הוא עושה?' שאלו המצביאים והמושלים זה את זה, 'הוא הולך להרוס את המדינה'…
'אתם חוששים למעמדכם', לעג להם המלך, 'התרגלתם לשלוט על העם ולכן אתם מתנגדים לרעיונותיי החדשים'. המוני העם העריצו את המלך ושיגרו לו תשורות ואגרות תודה. סוף סוף הם זכו במעמד שווה לאצילים ולמלומדים, ולא ידוכאו תחת בכירי הממלכה.
אולם לאט לאט החלו החיילים לזלזל במפקדיהם ולהמרות את פקודותיהם. התושבים כבר לא חששו מהשוטרים ומהשופטים. האיכרים התרשלו בעיבוד שדותיהם משום שכאשר חסרה להם תבואה הם נכנסו לשדהו של האיכר השכן ונטלו את הדרוש להם. המלך האזין לדברי בכירי הממלכה, אך כל הזמן הזה באו באוזניו צעקות העידוד והאהבה של ההמון בחוץ. בסיום הפגישה הוא הודיע כי גם הוא עצמו עוזב את הארמון ועובר לגור בבית פשוט ורגיל כדי להיות שווה לתושביו.
תוך כמה שנים התפוררה הממלכה: הצבא נחלש, השדות לא נתנו את יבולם, גניבות ופשעים מילאו את רחובות הערים וכל אדם עשה ככל העולה על דעתו.
עוד בטרם מלאו חמש שנים לעלייתו של המלך על כסא אביו, פלשו חייליו של המלך שכן, כבשו את הממלכה והשתלטו על כל אוצרותיה.
כאשר המלך הובל כבול בשלשלאות לבירת ממלכתו של המלך השכן, בדרכו לבית הכלא, הוא הופתע לגלות את אחד המדינאים החשובים שבאותה ממלכה יריבה, שבעצם אצלו למד בעבר, וממנו שאב את מרבית רעיונותיו על השוויון בין התושבים…
המלך חש מפח נפש נורא. רק עכשיו הבין שהמדינאי הזה היה שלוחו של המלך השכן. הוא דאג להכניס לראשו רעיונות שיחלישו את הממלכה ויפוררו אותה מבפנים, כדי שיצליח לפלוש אליה ולכובשה בקלות.
הנמשל:
אחים יקרים, קרח ועדתו טענו "כי כל העדה כולם קדושים וכו' ומדוע תתנשאו על קהל ה'", ובעצם כוונתו שלא צריך מעמד של נשיא העדה.
אבל כבר אמרו חכמים: "עשה לך רב והסתלק מהספק". יש שטענו שכל אחד יכול להיות בעל דעה שווה, אך שכחו שהאדם אינו אובייקטיבי לגבי עצמו, ועל פי רוב הוא יחליט על פי מה שנוח לו באותו רגע. רק קבלה של מנהיג ומורה דרך, והבנה שיש לקבל את סמכותו של אדם גדול, תוביל את האדם להצלחה הגדולה.