לא כל הזמנים שווים
לפני שנים רבות חי אדם חכם ולו ארבעה בנים.
בוקר אחד החליט האב כי עליו ללמד את בניו שיעור חשוב לחיים:
הוא זימן אותם אליו והורה להם ללכת לחפש עץ אגסים מיוחד שנמצא רחוק מאוד מביתם.
בכדי לבצע את המשימה כפי שרצה האב היה עליהם לעמוד בשני תנאים: "אסור לכם לצאת אל המסע יחדיו, רק כאשר יחזור הבן ראשון יוכל לצאת הבן השני למסע, וכשיחזור השני – יצא השלישי וכן הלאה"…
הבן הראשון הלך בחורף, הבן השני באביב, השלישי בקיץ והרביעי בסתיו.
כשחזר הבן הרביעי ממסעו, זימן אותם האב אליו על מנת שיוכלו לתאר בפניו את העץ…
♦♦♦♦♦
הבן הראשון אמר שהעץ היה מכוער, כפוף, ועקום.
הבן השני אמר שהעץ היה מלא בניצנים ירוקים ונראה מלא תקווה.
הבן השלישי לא הסכים לא עם הראשון ולא עם השני, הוא אמר שהעץ היה בשיא פריחתו, מלא בניחוחות מתוקים ובעיניו היה העץ הדבר הכי מלא ומהודר שראה בחייו…
הבן הרביעי טען כי העץ שונה מכל התיאורים שנאמרו לפניו: העץ אינו מכוער, גם לא נמצאו בו ניצנים או פרחים – העץ פשוט מלא בפרי בשל המוכן לאכילה, אגסים מתוקים ועסיסיים… עץ מלא חיים והגשמה!
♦♦♦♦♦
כל אחד מהאחים ששמע את תיאוריו של האחר היה בטוח כי כל אחד מהם נתקל בעץ אחר, ואין כולם עוסקים בתיאור אותו העץ המסויים…
אך אביהם העמיד אותם על טעותם: "כולכם ראיתם את אותו עץ האגס, ובכל זאת כולכם צודקים בכל התיאורים שמסרתם…"
שלחתי אתכם בעונות שונות, על מנת ללמדכם כי אין להתרשם ולשפוט עץ או אדם על פי עונה אחת…!
המהות הפנימית של חייכם, שהיא הנאה השמחה או אהבה – תוכל להימדד רק בסופם, כשכל העונות יסתיימו…
אם תתייאשו בחורף – תפסידו את התקווה של האביב, את יופיו של הקיץ או את ההגשמה של הסתיו.
הנמשל:
הנמשל מובן מאליו, אל תתנו לכאב של "עונה" או זמן מסויים להרוס את השמחה של כל השאר [- השנה או החיים].
אל תשפטו את החיים או את האחרים על פי עונה אחת קשה או על פי מעשה אחד שאירע. תמתינו, וכשיעבור הקושי, יגיעו תקופות טובות – במוקדם או במאוחר…