הצייר
היה היה פעם מלך, עיוור בעין אחת, שחפץ בציור דיוקנו.
הוא הזמין אליו את שלושת הציירים הידועים ביותר במדינה, וביקש מהם לצייר את דיוקנו.
"ראו אמר להם, אם דיוקני יצא רע אוציא אתכם להורג. אבל אם תציירו אותי יפה, אגמול לכם מעל ומעבר לחלומותיכם הורודים ביותר…"
הצייר הראשון נכנס למלאכה וצייר את מה שראו עיניו. לאחר שסיים הגיש למלך את דיוקנו, העין האחת עיוורת בולטת בה.
מיד ציווה המלך להוציא להורג את הצייר באשמת חוסר כבוד לבית המלוכה.
הצייר השני, למוד ניסיון ממה שקרה לחברו, צייר את המלך כששתי עיניו פקוחות, מסתכלות נכוחה, ורואות בעליל.
המלך ציווה להענישו באשמת זיוף ועיוות האמת.
הצייר השלישי, שהיה חכם משני חבריו, צייר את המלך בפרופיל, וכך הראה רק את עינו האחת, הטובה.
המלך הרעיף עליו זהב ואוצרות לרוב, ומינה אותו הצייר הרשמי של הארמון.
הנמשל:
אחים יקרים, בחיים צריך לדעת איפה עובר הגבול בין להגיד את האמת, או את השקר, או להתהלך בזהירות ובחוכמה על התפר הדק שבין שניהם, ובודאי שהכל צריך להיעשות על פי ההלכה…