בהדי כבשי דרחמנא
מעשה נפלא שנסוב על הגאונים האדירים, האב ובנו, בעל ה'אבני נזר' וה'שם משמואל'.
חסיד אחד היה לו לאבני נזר שלא נפקד בזרע של קיימא. והיה חסיד זה מתדפק בתדירות על דלת רבו, ומתחנן לפניו שיברכו שיזכה להיפקד.
הגאון, מסיבות השמורות עמו, נמנע מלהעניק לו את ברכתו.
חיפש אותו חסיד שעת כושר שבה יוכל לתפוס את רבו בעת שמחה, ואכן הגיע הרגע. שעה שכזו הזדמנה לפניו בשמחת תורה, כאשר האבני נזר היה בשיאה של השמחה בבית מדרשו, ופניו להטו מרוב דבקות.
ניגש אליו החסיד והודיע שלא יעזוב את המקום עד שהרבי יברכו. משראה האבני נזר כך, אמר לו :האם אתה רוצה שאברך אותך שיוולד לך בן שיהיה כומר…? שמע החסיד את דברי רבו, ופניו חוורו כסיד. הוא הבין שרבו צופה ברוח קודשו את העתיד, ולא המשיך יותר לשטוח את בקשתו לזרע של קיימא.
כעבור תקופה מסוימת נפטר האבני נזר, ובנו הוכתר בכתר המלוכה. ידע אותו גאון מצערו של החסיד ההוא, ביודעו שזה שנים רבות שאין לו ילדים. ופעם בעת שמחת תורה, בעת התלהטות השמחה בבית המדרש, ניגש הרב מעצמו אל החסיד ואמר לו : 'אני מברך אותך שהשנה תיוושע ותיפקד בזרע של קיימא!'
והנה, לא די שהחסיד לא ענה אמן על ברכתו של הרבי, אלא שפניו חוורו, והוא חישב להתעלף … ראה זאת הרבי והבין שיש דברים בגו. לא הסתיר ממנו האיש את כל מה שעבר עליו עם אביו, ואמר שלאחר שהאבא הגדול רמז לו שבנו העתיד להיוולד יהיה כומר, לא רצה יותר לבקש שיברכו אותו.
הרב שומע את הדברים, ואחר כך פונה אל החסיד ואמר לו : ואף על פי כן, רוצה אני לברכך, ועכשיו תענה אמן! ובירכו שיזכה להיוושע, והחסיד ענה אמן בפחד.
חמישה ילדים נולדו לאותו חסיד. ארבעה מהם נהרגו בתקופת השואה, ועלו על מזבח ה' וקידשו שם שמים. הבן החמישי, שהיה הבכור מביניהם, הצליח לשרוד את השואה ולצאת ממנה בשלום, על ידי שהתחפש ל … כומר!
הוא היה טיפוס כשרוני במיוחד, שלט בכמה שפות, וכך יכול היה להתחפש לכומר ולעבור את אימי השואה בשלום, ולעלות לארץ ישראל. הוא אף זכה להקים דור של בנים תלמידי חכמים ויראי שמים, ההולכים בדרכי אבותיהם ומקדשים שם שמים בהליכותיהם!
הנמשל:
אחים יקרים, למדנו מכאן שהצדיק, בכוחו הגדול, מסוגל להמתיק הדינים! על הבן ההוא נגזר שיהיה כומר, אבל מי אומר שהוא צריך להיות כומר של ממש … בכוח ברכתו הצליח הצדיק להמיר את הגזירה ולגרום לכך שהבן יצא ידי חובה ב'תחפושת' בלבד … ואדרבא, בכך ינצלו חייו !
ועל זה הגמרא בברכות אומרת, "בהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דמפקדת איבעי לך למעבד ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד" [פי' אל לך להכניס את ראשך בדברים הנסתרים של הקב"ה. את המופקד והמוטל עליך – עשה. והקב"ה את הדבר הטוב בעיניו הוא יעשה].