מאן דאמר – נר המערבי

נר המערבי

נמצאים אנו בהשראת הקודש לקראת יום הילולתו של אדוננו הצדיק רבינו חיים בן עטר זצוק"ל בעל אור החיים הקדוש, נספר מעט מעוצם גדולתו קדושתו וטהרתו של הצדיק ויהי רצון שיהיה למליץ יושר בעדנו ובעד כל ישראל אחינו שנזכה לגדול ולגדל תורה בעם ישראל ונראה בקרוב את פני משיח צדקנו, אמן.

מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי

אור החיים הקדוש נולד למשפחת קדושים וטהורים בעיר סאלי שבמרוקו (בחוף האטלנטי), סבו שגם נקרא רבי חיים בן עטר היה גאון מופלג, אב בית דין ומעיין גדול, וסדר קדושה וטהרה חופף עליו כל היום.

משפחתו של אור החיים הקדוש הייתה עוסקת במסחר התבלין והמייבאת הראשית בענף זה, על שם כך נקראת משפחתו "עטר" שפירושה בערבית הוא תבלין, מ"מ כל מגמתם הייתה בעסק התורה הקדושה ובמצוותיה, ורמזו בזה את דברי רבותינו (קידושין ל ע"א) "בראתי לו תורה תבלין".

מידי לילה סבו של אור החיים הקדוש היה עורך תיקון חצות בעצב ובבכי ולאחר מכן לומד עד אור הבוקר. מגיל חמש שנים זכה אור החיים הקדוש לישן אצל סבו, לילה אחד הוא קם וראה את סבו יושב על הרצפה ומבכה בכי תמרורים, שאלו, "סבא, מדוע אתה בוכה?"

הסביר לו הסבא שהוא בוכה על חורבן בית המקדש ולאחר מכן לומד כדי לשמח את השכינה הקדושה, ומאותו לילה הצטרף אליו אור החיים הקדוש לעריכת תיקון חצות ולימוד עד אור הבוקר.

אין פלא שכבר מגיל צעיר ידע אור החיים הקדוש את כל התורה כולה, בכל חלקי הפרד"ס, פשט, רמז, דרש וסוד, את הכל ידע בשיא העמקות, וזכה לכך כיון שלימודו היה לשם שמים.

♦ ♦ ♦ ♦

וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָֽרְאוּ מִמֶּֽךָּ

בשנת תק"ב (לפני 274 שנה) עלה אור החיים הקדוש ממרוקו לארץ ישראל דרך ליורנו שבאיטליה. הדרך אז לא הייתה סלולה כהיום הזה שמגיעים במטוסים או אוניות משוכללות, ובכל זאת לא נרתע האור החיים הקדוש ושם נפשו בכפו לעלות לארץ דרך יערות ומדברות, דרך ליסטים וחיות רעות.

בהיותם בדרך זעק לפתע מנהיג השיירה ואמר, הֵן גָּוַעְנוּ אָבַדְנוּ כֻּלָּנוּ אָבָדְנוּ (במדבר יז, כז), שיירה של אריות באה למולנו ואין לנו מה לעשות, לסוסים יש חוש שמיעה מפותח מאוד וכשהם שמעו את שאגת האריות מרחוק הם נעצרו מפחד ולא יכלו להמשיך בדרך, רגליהם רועדות. כל אנשי השיירה פרצו בבכי נורא.

כששמע זאת רבינו אור החיים הקדוש הרגיע את כולם ואמר שאין להם מה לדאוג, כשהתקרבו האריות יצא הרב לקראתם ובפתע פתאום הרכינו האריות את ראשם ועשו אחורה פנה קדימה צעד, נסו וברחו והלכו להם.

דבר זה היה לנס גלוי לכל העמים וכל אנשי השיירה נישקו את רגלי הרב  והודו שיש אלוקים בישראל.

♦ ♦ ♦ ♦

לִפְנֵי ה' תִּטְהָֽרוּ

אור החיים הקדוש למד את התורה בקדושה ובטהרה ובמסירות נפש אדירה, בשיא החומרה והדקדוק. בביתו שבארץ ישראל היה מקווה קטן בו היה טובל בכל פעם שיצא להתפנות, ולאחר מכן היה עוסק בתורה בקדושה לאחר שטיהר וקידש עצמו וכך היה זוכה להידבק בה' יתברך. (ברבות השנים חיפשו אחר אותו מקווה אך לא מצאוהו, אולם לפני כעשור שנים לאחר שערכו חפירות רבות נמצא אותו מקווה שאור החיים הקדוש היה טובל בו).

ומעתה אין פלא במה שמעידים חכמי ישראל שבדורו שכשהיה יושב ללמוד היה מתרומם מהקרקע שלושה טפחים, עד כדי כך, וזאת כדי שראשו יהיה למעלה מעשרה טפחים, שהרי אין השכינה יורדת למטה מעשרה טפחים (סוכה ה ע"א), ואור החיים הקדוש תמיד רצה שראשו יהיה כל כולו דבוק בהשראת שכינה.

מי שלומד בקדושה ובמסירות נפש זוכה שתורתו תתקבל ותחדור בכל מקום, כולם לומדים את תורתו של אור החיים הקדוש, ספרדים אשכנזים וחסידים, בארץ ובחו"ל, כיון שהוא למדה מתוך מסירות נפש והחדיר את נשמתו בתורה. אני מודה לה' יתברך שזכתה הישיבה ומוסודותיה להידבק בשם הקדוש הזה של אור החיים הקדוש.

♦ ♦ ♦ ♦

כבה נר המערבי

ידוע הוא מה שגילה הבעל שם טוב זיע"א שאור החיים הקדוש היה מבחינת רוחו של דוד המלך והוא (הבעש"ט) היה מבחינת הנפש של דוד המלך, ואם הם היו נפגשים יחד בארץ ישראל היה מגיע מלך המשיח מיד.

בהגיע רבינו חיים בן עטר לירושלים הקים בה את ישיבתו וכל חכמי ירושלים דאז נבהלו וחרדו מפניו והיו נראים לפניו כקוף לפני בן אדם, שנה לאחר מכן (שנת תק"ג) במוצאי שבת קודש מסר אור החיים הקדוש את נשמתו לגנזי מרומים. ביותו צעיר לימים, רק בן מ"ז שנים.

באותה שעה הבעל שם טוב שהיה אז בעיר מז'יבוז שבאוקראינה נטל את ידיו לסעודה שלישית ואמר לתלמידיו "כבה הנר המערבי", ישנו סוד מיוחד שמכוונים בו בנטילת ידיים של סעודה שלישית וסוד זה אינו נמסר אלא לגדול שבדור, כל חיי לא זכיתי שיגלו לי סוד זה כיון שרבי חיים בן עטר עדיין היה בחיים, אך עתה שנפטר הנר המערבי הוא רבינו חיים בן עטר הגיע אלי הסוד הנפלא הזה.

♦ ♦ ♦ ♦

מרעיש הארץ מרגיז ממלכות

כשגייסות הנאצים בפיקוד הצורר "ארווין רומל" התקרבו לאל-עלמיין שבמערב מצרים ואיימו לטבוח בתושבי א"י, הצדיקים ר' שלמה מזוויהל והאדמו"ר ר' ישראל מהוסיאטין ערכו סליחות ותפילות על ציונו של אור החיים הקדוש, ומיד לאחר התפילות התרחקו הנאצים מהאזור, כוונתו של אותו רשע צורר הייתה לחסל את יהודי מצרים ולאחר מכן את יהודי ארץ ישראל.

האדמו"ר מהוסיאטין השתטח על קברו של הצדיק ובכה שם בדמעות שליש, לאחר מספר דקות התרומם הרב ואמר מילים אחדות שהרטיטו כל לב: "לרשע לא תהא שליטה בארץ ישראל, לא תדרוך כף רגלם בארץ".

לאחר זמן סיפר הרב שראה שם הויה ברוך הוא מאיר באור מוזהב על ציונו של אור החיים הקדוש, והבין שהתקבלה התפילה ורבינו חיים בו עטר פעל בשמים שלא תדרוך כף רגלם של הנאצים בארץ ישראל.

♦ ♦ ♦ ♦

אותה הדבר קורה בהקמת ישביתנו, ישיבת "אור החיים" על שם הצדיק הקדוש, אנחנו לא עושים כלום, רק שמים את היד והצדיק כבר עושה את הכל. בתחילה, חשבנו להקים בנין ל-150 תלמידים, רק חצי מהשטח שיש היום היה שייך לישיבה והייתה התנגדות מהשכנים. התאזרתי בסבלנות והיה צריך לפצות את התושבים שגרו במקום בדמי מפתח וגם את החנויות והמפעלים שהיו מסביב, אבל מתוך סבלנות כולם יצאו ונבנה הבניין באותם אבנים שהיו בבניין הישן, אבל היו מניעות גדולות. לבנות בניין כזה זה חזון נפרץ, אבל מה, אנו לא עושים כלום, זה אור החיים הקדוש, הוא עושה את הכל, הבניין קיים, רק צריך להשלימו מבפנים.

לאחר מלחמת ששת הימים הגעתי למקום בו הייתה ישיבתו של אור החיים הקדוש בעיר העתיקה שבירושלים וגילתי שבעוונותינו הרבים נהפך המקום לאורווה של חמורים (ולימים הפך המקום למוזיאון הישוב הישן), הצטערתי מאוד לראות שבמקום בו נגלה אליהו הנביא לרבינו חיים בן עטר נמצאים עתה חמורים.

כשראיתי זאת אמרתי בליבי שחייבים להקים שם לצדיק, ואו אז בחסדי ה' יתברך הוקמה הישיבה הקדושה המתנוססת לתפארה בירושלים עיר הקודש ואלפים ורבבות חזרו דרכה בתשובה שלימה ורבים מהם הפכו גם לרועים רוחניים, רבנים, דיינים, ראשי ישיבות ומורי הוראות בישראל.

יהי רצון שזכות אדוננו הצדיק, אור החיים הקדוש, תגן בעדנו ובעד כל כלל ישראל אחינו להיוושע תשועת עולמים בקרוב, אמן.