מאן דאמר – נענה תחילה
"וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק" (בראשית כה, יט).
פירש"י (ד"ה אברהם הוליד את יצחק): "על ידי שכתב הכתוב יצחק בן אברהם, הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק, לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה. שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו, מה עשה הקב"ה, צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק, וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם, שהרי עדות יש שאברהם הוליד את יצחק".
והקשה החידושי הרי"ם מדוע כתב רש"י "מלמד שהיו ליצני הדור", למה ליצנים? היה צריך לומר "רשעי הדור", רשעים גמורים, הולכי רכיל, מספרי לשון הרע ומוציאי שם רע על אברהם אבינו שיצחק אינו בנו, הם רשעים ומדוע קורא להם רש"י הקדוש רק "ליצנים"!
אלא, רבותינו אומרים (ב"ק צב ע"א) שכל המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה- לדוגמא, אדם שלא זכה לפרי בטן, ובכל זאת מבטל את עניינו הפרטי ומתפלל על חבירו להקל מעליו צערו שיזכה גם לפרי בטן, שומע הקב"ה את תפילתו ומזכה אותו עצמו להיפקד בבנים.
בפרשת וירא כתוב שהתפלל אברהם אבינו על אבימלך ואנשי ביתו לאחר שסגר הקב"ה את רחמם כיוון שלקח אבימלך את שרה, וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹקים וַיִּרְפָּא אֱלֹקים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו וַיֵּלֵדוּ (בראשית כ, יז).
והרי אברהם אבינו גם היה צריך לאותו דבר, ששרה תלד, ולכן מיד "וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ"(בראשית ל, כב), כיון שהתפלל על האחר תחילה. נמצא שמי שגרם ששרה תלד זו התפילה שהתפלל אברהם אבינו על בית אבימלך שילדו.
ואם כן ליצני הדור היו אומרים: "מה ששרה ילדה זה בזכות תפילתו של אברהם על אבימלך", לא הייתה כוונתם ששרה התעברה מאבימלך חלילה, אלא יצחק נולד מאברהם בזכות תפילתו על אבימלך. נמצא שאין בדבר זה רשעות אלא רק ליצנות! (וכ"כ גם מרן החיד"א בספרו ערבי נחל בשם זקנו הרב ר' ישעי' ז"ל)
♦♦♦♦♦♦
יש מפרשים בדרך נוספת מדוע נקראו 'ליצני הדור'.
ליצני הדור אמרו שמאבימלך נתעברה שרה ולא מאברהם, שהרי לא יתכן שאברהם אבינו יוליד בגיל מאה שנה, שלא כדרך הטבע. וזו התלוצצות, שהרי גם שרה שהייתה בת תשעים שנה לא יכולה הייתה להוליד, וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד (בראשית יז, יז), הרי שרה איילונית הייתה (יבמות סד ע"ב), ולא היה שייך אצלה בכלל אפשרות להוליד, הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ (ישעיה נו, ג), וְהִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ (יחזקאל יז, כד)- זו שרה (בראשית רבה נג, א).
ובכל זאת שרה הולידה, כיון שזהו רצון הבורא יתברך, וא"כ לא יפלא מה' דבר שגם אברהם אבינו יוליד בגיל מאה שנה! הרי שאין זה אלא דברי התלוצצות, שאם לשרה אמנו יכול להיעשות נס כה גדול שתלד בת תשעים שנה, גם לאברהם אבינו יכול להיעשות נס שיוליד בגיל מאה שנה.
וכמו שכבר אמר אחד החכמים, ברצות ה' גם מטאטא יכול להוליד! אם ה' יתברך חפץ גם שרה אמנו בגיל תשעים שנה וגם בהיותה איילונית תלד ותחבוק בן, כיון שהוא הבורא, הוא היוצר והוא השולט על כל הבריאה.
ובאמת שבמשך השנים שמענו וחווינו מעשות רבות שהרופאים אמרו שאין סיכוי שיולידו ילדים, ובכל זאת נולדו להם ילדים שלא על פי דרך הטבע. כיון שהבורא יתברך הוא מנחה אותנו ונותן לנו את האמונה הזאת בליבנו להעמיק ולהבין שכל החיות והקיום שלנו בצורה ניסית ולא על פי דרך הטבע.
♦♦♦♦♦♦
מידת הרחמים עלינו התגלגלי
"וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים. וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב" (בראשית כה, א).
ידועה ומפורסמת השאלה כיצד יצחק אבינו ע"ה לא הכיר ברשעותו של עשו ואהבו אהבה גדולה, וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו (בראשית כה, כט).
הרי מיד כשגדל עשו עזב את הכל, עזב את התלמוד תורה והלך להיות צייד, עזב את דרך התורה והמצוות ויצא לתרבות רעה, עבר את העבירות החמורות בתורה של גילוי עריות ושפיכות דמים, כפר בתחיית המתים וביזה את הבכורה! (בבא בתרא טז ע"ב).
איך יכול להיות שיצחק אהב את עשו, כִּי לֹא לְפָנָיו חָנֵף יָבוֹא (איוב יג, טז), וכי יעלה על הדעת שיצחק אבינו ע"ה שמע והטה אוזנו להחנפותיו של עשו הרשע שהיה מחניף לו ועושה עצמו לפניו כצדיק?
אלא הביאור הוא שיצחק ידוע ידע את רשעותו של עשו, אך מאידך גיסא היה יצחק פדגוג ומחנך דגול, וידע שאם ידחה את עשו ויזרוק אותו מביתו, יהפוך עשו להיות רשע יותר גדול ואולי אפילו יגדיל לעשות וינקום בהוריו בהריגת בנם האהוב יעקב.
לכן השתדל יצחק בכל עת לקרב את עשו בנו ולהראות לו אהבה, ידידות וחיבה יתרה כדי שחלילה לא יתרחק יותר ויתנקם ביעקב אחיו.
מסופר על הגאון רבי מאיר מפרמישלאן, שאחד מבניו סר מדרך התורה והמצוות ויצא לתרבות רעה, ואעפ"כ היה הרב מתנהג עמו כאחד הבנים, השאירו לגור בביתו ומה שנתן לשאר בניו נתן גם לו, והשתדל תמיד להראות לו אהבה וחיבה.
כולם היו מתפלאים מדוע הרב אוהב אותו כל כך ולא מסלקו מביתו, הרי הוא מתנהג ברשעות וסר מדרך התורה והמצוות, ומדוע הרב ממשיך לקרבו ולאהוב אותו? הרב שהרגיש בקושיית הסובבים פתח ואמר: "דעו לכם, אני משאיר את בני בביתי ומראה לו אהבה וידידות כדי שאוכל להתפלל לפני בורא עולם ותהיה לי טענה חשובה מאוד!
אני יכול להתפלל לפניו יתברך ולומר: "ריבונו של עולם, יהי רצון מלפניך שתתנהג עם בניך במידת החסד והרחמים כפי שאני הקטן נוהג בבני זה שאע"פ שהוא מתנהג ברשעות וסר מן הדרך, אני מתנהג עמו בחסד בחמלה וברחמים, אע"פ שסר מן הדרך איני דוחה אותו, אלא מקרבו בעבותות האהבה, כך אתה מלך רחום וחנון, רחם על בניך ואע"פ שסרו מן הדרך, תתנהג עמהם בחסד ורחמים וקרבם אליך יתברך, הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם (איכה ה, כא)".
יהי רצון שה' יתברך יתמלא עלינו ברחמים ויערה רוח טהרה ממרום להחזיר את כל בית ישראל בתשובה שלימה לפניו, וכהבטחת הנביא יחזקאל (פרק ל"ו פסוקים כ"ח-כ"ט) וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר. ובזכות כך נזכה בקרוב בקרוב לראות פני משיח צדקנו ובגאולת עם ישראל ברחמים, אמן.