מאן דאמר – להישאר באותו מעמד

מאן דאמר – להישאר באותו מעמד

"וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא" (בראשית יח, א).

לאחר שמל אברהם עצמו הגיע הקב"ה לבקרו ביום השלישי למילתו (בבא מציעא פו ע"ב, הובא ברש"י ד"ה וירא אליו), וכשהקב"ה מגיע, באים גם כל פמליא דיליה ויש רעש גדול, וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל (יחזקאל ג, יב), כל המלאכים מגיעים ונשמע הדבר למרחקים.

נמחיש זאת במשל, דרכו של מלך להיפגש עם שרים נכבדים ואנשים חשובים במלון מפואר, או בלובי ענק שסודר והוכן קודם לכן בקפידה  רבה. אם בפתע פתאום יחליט המלך לבקר אדם מסוים בביתו כל המדינה תרעש, "המלך בכבודו ובעצמו הגיע לבקר אותו!", וכל אנשי המשטרה והביטחון יתכוננו לשמור ולאבטח את המלך.

ובכן, איזו הרגשה מרגיש כלפי הזולת אותו אדם שזכה שהמלך יבוא לבקרו בכבודו ובעצמו? אין ספק שליבו יתנשא מעט, "המלך בכבודו ובעצמו ביקר בביתי, כמה אני יקר ומעורך! כמה אני שווה!"

אולם באברהם אבינו מצינו את ההיפך הגמור, "וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא"- הקב"ה בכבודו ובעצמו נגלה לאברהם אבינו, ולכאורה היה עליו להתרומם ולהתנשא מהמעמד הגדול שקיבל. אך לא, "וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל"- ממשיך אברהם אבינו לשבת בפתח האוהל לחפש אורחים.

ה' לֹא גָּבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי (תהלים קלא, א), עם כל זאת שקיבל את המתנה היקרה ביותר שהמלך בא לבקרו, נשאר אברהם אבינו בענוותנותו ולא זז מ-וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר (בראשית יח, כז).

דבר זה מלמד אותו מוסר השכל גדול מאוד, ישנם בני אדם שלאחר שקיבלו איזו משרה, הם כבר לא אותם בני אדם, ליבם מתנשא וכבר כמעט ואי אפשר לדבר איתם, "תתקשר למזכיר שלי..", הוא אומר.  קודם לכן הוא היה חביב ונחמד וקיבל כל אדם בסבר פנים יפות, אך לאחר שקיבל את המשרה פנים חדשות באו לכאן (שבת קיב ע"ב).

"וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל"-אברהם אבינו נשאר אותו אברהם אבינו גם לאחר שקיבל את המעמד הגבוה ביותר בעולם, לא גבה ליבו ולא רמו עיניו, לא התרומם והתנשא, אלא המשיך להיות ענוותן ושפל ברך, שייף עייל שייף ונפיק, ולא מחזיק טיבותא לנפשיה (מתכופף ונכנס, מתכופף ויוצא, ולא מחזיק טובה לעצמו. סנהדרין פח ע"ב), וקיבל כל אדם בסבר פנים יפות, כזה ראה וקדש! (ראש השנה כ ע"א).

♦ ♦ ♦ ♦

"יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם" (בראשית יח, ד).

רבותינו אומרים (בבא מציעא פו ע"ב) שכל מה שאברהם אבינו עשה עבור האורחים בעצמו, נתן הקב"ה שכר לבני ישראל במדבר בעצמו. דזה הכלל בדרך שאדם הולך בה מוליכים אותו (מכות י ע"א), ובמידה שאדם מודד בה מודדים לו (סוטה פ"א מ"ז).

אברהם נתן פת לחם לאורחים בעצמו, ובשכר זה קיבלו ישראל את המן על ידי ה' יתברך בכבודו ובעצמו, הִֽנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם (שמות טז, ד).

אברהם נתן בשר לאורחים בעצמו, ובשכר זה קיבלו ישראל את השלו על ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו, וְנָתַן ה' לָכֶם בָּשָׂר וַאֲכַלְתֶּם (במדבר יא, יח). וכן אברהם עמד ליד האורחים ודאג לסיפוקם, ובשכר זה קיבלו ישראל את ענני הכבוד שסיככו והגינו עליהם.

אולם את המים לא הביא אברהם בעצמו אלא על ידי משרת, "יֻקַּח נָא"-על ידי שליח, ואף הקב"ה לא נתנם לישראל אלא על ידי שליח – משה רבינו, וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה (במדבר כ, ב), וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם (שם, יא).

ובעניין זה נספר, בארה"ב היו שני שופטים בכירים, ג'ק וסטיב, שלמדו יחד ונעשו חברים טובים. ג'ק היה מתון בדרכיו ותמיד הסתכל על התועלת היוצאת מהמשפט לטובת הכלל והפרט הנשפט לפניו ועושה את כל דבריו במתינות והתחשבות, רב חסד מטה כלפי חסד, ופעמים שהיה רואה לנכון שיש צורך לשקם ולעודד את הנשפט, ולכן היה משתדל להסדיר לו עבודה שתתאים לו דרך הרשויות וכדו'.

לעומתו סטיב היה שופט קשוח המטיל אימה ועונשים כבדים על הנאשמים על אף שלא תמיד היו לו ראיות חותכות וברורות בדבר. וכך נהיה שגור בפי המון העם שאצל השופט סטיב לעולם אי אפשר לצאת זכאי.

והנה ביום בהיר אחד הלשינו על שני השופטים הבכירים שהעסיקו עובדים זרים בבתיהם ללא דיווח לרשויות, לאחר חקירות ודרישות גילו השלטונות שאמת יש בדבר והפרקליטות ביקשה לשפוט את שני השופטים הבכירים.

השופט העליון שנבחר לשפוט בדין זה היה ג'ורג' סטיוארט, הוא הכיר את הטבעיים של שני השופטים העומדים לפניו בדין ועל פי זה התחיל את הדיון הסוער, שני השופטים שהבינו שכלתה אליהם הרעה הודו באשמה, ופסק דינם היה שכל שופט ישפט לפי איך ששפט בדיונים דומים שהיו לו בעבר בנושא זה.

מיד פתח ג'ק (השופט הרחמן, מטה כלפי חסד) את מחשבו האישי, חיפש ערך "עובד זר" והציג בפני חברי בית הדין את כל המשפטים שדן בעניין זה. ברוב המשפטים פסק לקנוס את הנאשם בכמה מאות דולרים ובנוסף שלוש שבועות עבודות שירות.

"מצויין", אמר שופט בית הדין העליון, "כך תקבל! 900 דולר קנס ושלוש שבועות עבודות שירות!" שמח ג'ק על פסק הדין "הקל" ויצא בשמחה ובטוב לבב.

לאחר מכן הגיע פסק דינו של סטיב (השופט הקשוח), פתח סטיב את המחשב ומצא שפסק בדין זה קנס של 12,000 דולר ושלושה חודשים מאסר בפועל!

"בבקשה", אמר שופט בית הדין העליון בנחרצות, "קבל עליך את הדין שפסקת בעצמך!", כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לּוֹ (ויקרא כד, יט), גמולו ישיב לו     בראשו (גיטין מ ע"א).

וכך הוא גם בעבודת ה' יתברך, בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכים אותו (מכות י ע"א), האדם דן את עצמו, לפי איך שדן אחרים, כך ידונו אותו.

לפי ההתאמצות וההשקעה שמשקיע האדם במצוות ובחסדים, כך יקבל לעצמו ולבניו אחריו, וככל שיגביר חסדיו בכמות ובאיכות, כך יגביר ה' יתברך חסדו עליו!

אברהם אבינו אמר "יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם" (בראשית יח, ד), על ידי שליח, ולכן קיבלו בניו את המים על ידי שליח, ואם לא היה זאת, לא היה נקנס על משה רבינו להישאר במדבר, היה נכנס ונעשה למשיח (זוהר ח"א רנג, א) בונה את בית המקדש ולא היה חרב (סוטה ט ע"א), אבותינו לא היו גולים ומיד היה מגיע המשיח!

בגלל הכאת הסלע היה צריך משה רבינו למות במדבר וכל המעלות הגדולות נאבדו מאיתנו, למה? כי אברהם עשה על ידי שליח דבר שהיה צריך לעשות בעצמו, עד כמה וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד (תהילים נ, ג), מדקדק הקב"ה עם חסידיו כחוט השערה (יבמות קכא ע"ב).

יהי רצון שה' יתברך יגביר חסדנו עלינו ונזכה לראות בישועת ישראל השלימה בקרוב, אמן.