במה אבא שלך עובד?
קטגוריה חשובה מהווים שמות משפחה שנגזרו משמות של מקצועות. לדוגמא טישלר – נגר בגרמנית, אטאר – רוקח בערבית, קנטור – חזן, שוב – שוחט ובודק, שור – שוחט ורב, שוכמכר – סנדלר, טרגר – סבל, ועוד.
קבוצה גדולה אחרת כוללת שמות משפחה שנובעים משמות של מקומות המוצא או המגורים. לדוגמא: ברלינר – שפרושו מברלין גרמניה. דמארי – מדמאר שבתימן. עדאני – מעדאן שבתימן, טולדנו – מטולדו (או ליתר דיוק "טולדו נו" – קיבלו על עצמם לא לחזור לטולדו אחר גירוש ספרד). שמות כאלה אינם בהכרח מעידים על מוצא המשפחה מהמקום אלא על קשר כלשהו שהיה לה למקום: מגורים זמניים, עסקים או קרבה משפחתית.
יש שמות שהיו במקור כינויי גנאי או שבח, או כינויים סתמיים: קליין – קטן, גרוס – גדול, רוט – אדום שיער.
השמות בקטגוריה הזו הוצמדו בדרך כלל ליהודים על ידי השלטונות.
סיפור שאמיתותו לא נבדקה, טוען כי בפולין של המאה השבע עשרה הוחלט לחלק את הקהילה היהודית לארבעה וזאת מטעמי נוחות: וייס – לבן, שוורץ –שחור, קליין וגרוס (מעניין לאיזו קטגוריה הוכנס מי שהיה בלונדי רחב מימדים – גרוס או וייס?).
היהודים שדעתם לא הייתה נוחה מהעניין, משום שחפצו להחזיק במסורת אבותם ולהיקרא כבתחילה על שם האב, החליטו להביע את מורת רוחם על ידי התחכמות, והעניקו את השם "וייס" דווקא לכהי העור והשיער, ואת "קליין" דווקא לגבוהי קומה.
אז אם אתם שייכים לאחת מהמשפחות הללו, בדקו אחורנית.. נקודה למחשבה!
**
"בחירת השם העברי החדש של המשפחה יכולה להיות שרירותית או עם משמעות כתרגום חופשי, או כשינוי פונטי על פי הצליל", אומר אבי יצחק. "למשל: שם המשפחה 'טוויל' – שפירושה בעברית גבוה, הופרט לכמה: שגיא, תמיר (תרגום) וגם טל (פונטיקה). משפחת "בקשי" – שמשמעותה "מתנה" (כמו – בקשיש), הגיעה לארץ ועיברתה את עצמה לשתי צורות: דורון, שי".
בשנת 1984 שירתו בכנסת שני חברי כנסת בעלי שם משפחה זהה: אמנון לין מהעבודה, ואוריאל לין מהליכוד. הראשון היה אשכנזי (חתנו של אבא חושי ראש העיר של חיפה דאז), והשני – ספרדי (עוברת מ'אסולין').
בעדה העיראקית יש שמות משפחה רבים שהם שמות פרטיים. חמשת הראשל"צים הראשונים שנמנו על העדה העיראקית נקראו כולם כך: רבי יעקב מאיר, רבי ציון עוזיאל, רבי יצחק נסים, רבי עובדיה יוסף, ורבי מרדכי אליהו.
בשל המנהג להצמיד את שם האב כשם משפחה, וכן לקרוא לנכד על שם הסב, מצוי ביותר שמות פרטיים ושמות משפחה זהים: יעקב יעקב, חיים חיים, נחום נחום, וכו'.
הקהילה שבה יש הכי הרבה "כהנים" היא הקהילה הג'רבאית בהאי ג'רבה, שבטוניס.
באחד מבתי הכנסת של הקהילה בטבריה אפשר למצוא רשימה מדוקדקת והוגנת שמפרטת אלו כהנים יעלו לתורה בכל שבת, בעוד שבבתי כנסיות אחרים, לעיתים, מתקשים למצוא כהן.