וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת (שמות כה, יח).
רש"י מבאר: "כרובים – דמות פרצוף תינוק להם".
בחמש בראשית (ג, כד) נאמר: "וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים", ופרש רש"י: "הכרובים – מלאכי חבלה".
האם הכרובים הינם דמות תינוקות, או שמא מלאכי חבלה הם?
ניתן לתרץ על דרך הדרש – תרוץ שאת אמיתותו רואים אנו בעינינו ממש:
הכרובים הם, במהותם, בדמות תינוקות טהורים ויפים – השאלה היא היכן מניחים אותם…
אם שמים את ה"תינוקות" במקום ארון הברית – בתלמוד תורה, אזי נשארים הם טהורים ומאירים, אך אם שמים אותם "מחוץ לגן עדן" – ללא אור תורה, מופקרים להשפעת חברה רעה ומשחיתה – הם יהפכו להיות, חלילה, מלאכי חבלה…
שפע וברכה הושפעו על עם ישראל דרך הכרובים שעל ארון ברית ה'.
שפע וברכה מושפעים בכל הדורות בזכות תינוקות של בית רבן, אך דוקא כאשר הם דומים לכרובים אשר מעל ארון הקודש…
