המתבגר חוצה את הגבולות

גיל ההתבגרות הוא בעצם תקופה לא פשוטה המלווה בהתמודדות וסבלנות.
 כל הורה רוצה לשמור על קשר ידידותי וחם עם ילדו, אך לפעמים התנהגותו של המתבגר חוצה גבולות אדומים ודורשת מאיתנו לנהוג בקור רוח ובחכמה.

גבולות אדומים, גם למתבגרים?

חלק בלתי נפרד מבניית אישיותם של המתבגרים הוא בדיקת הגבולות וחצייתם. בגילאי ההתבגרות אנו כמעט לא מצליחים להציב קווים אדומים מכיוון שילדנו היקר כבר בוגר ומרגיש שהוא אדון לעצמו. לעיתים ישנה תחושה שהמתבגרים אף יותר חזקים מאיתנו למרות העונשים והאיומים בהם ננקוט.

השיח המכובד חשוב ביותר

המתבגרים מאוד אוהבים לשוחח ולדבר על מגוון מישורים, אך לאו דווקא עם הוריהם. מדוע? הם כעת נמצאים בגיל בו בניית אישיותם חשובה להם, הם עסוקים  תמיד בבירור השקפותיהם ודעותיהם. על מנת שיהיה להם נעים לשוחח עם הוריהם, ההורים צריכים לתת להם להביע דעות, להמנע מהערות ולנסות כמה שיותר להכנס אל הראש שלהם.

קשר טוב – יחס טוב

ברגע שנוצר קשר טוב עם המתבגר, הוא מרגיש שאנו מבינים אותו, שאנו לא מבקרים אותו, שאנחנו לא שופטים כל מילה ומילה שיוצאת מפיו.
זה אומר שאנו צריכים להמנע לגמרי מהערות והצבת גבולות? לא.
נדע מתי ואיך לומר את הערות.
אף פעם לא נעיר ונבקר במהלך שיח נעים ואוהב. את הערות נשמור לשעות אחרות ביום, בהן ילדנו נמצא  במצב רוח טוב. כמובן שעלינו לדאוג להעיר לו בצורה עדינה ונעימה.

הורות נמדדת לטווח הארוך

זכרו! ההורות שלנו נמדדת לטווח הארוך. לא על כל מילה וחציית גבול נשבור את הכלים וננתץ את הקשר שלנו עם ילדנו.
חשבו מהם הגבולות עליהם לא תוותרו ועל אלו תסכימו מעט להתגמש ולא להעיר ולבקר את ילדכם.

הורה שמרגיש ניצחון באכיפת גבולותיו במאת האחוזים, אולי כעת יחשוב שהוא הורה מוצלח שהשיג את רצונותיו. אך לאחר זמן מה, יבין כי הפסיד את הקשר, האמון והחיבור לילדו. הורה שיודע להתגמש ולהבליג – אינו כנוע, אלא מנצח!
הוא זה שיצליח לשמור על הקשר והקרבה בינו לבין ילדו.