הבא להיטהר מסייעין בידו
"וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר וַתֵּרֶא אֶת הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ" (שמות ב, ה).
רבותינו אומרים (סוטה יב ע"ב) שכאשר בתיה בת פרעה ירדה ליאור לרחוץ מגילולי בית אביה ולהתגייר, היא ראתה את התיבה שבה היה מונח משה רבינו, כמו שנאמר "וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ" (שמות ב, ה) ומפרש רש"י (ד"ה את אמתה): מלמד שנשתרבבה אמתה (ידה) אמות הרבה.
ויש להתבונן בדבר, התיבה הייתה רחוקה ממנה אמות הרבה, יש אומרים 20 אמה וי"א 40 אמה (10 מטר או 20 מטר), היא לא יכלה באופן טבעי להגיע לתיבה, ובכל זאת שלחה את ידה לתיבה, כיצד יתכן? הרי בתיה בת פרעה הייתה פיקחית גדולה המוכנה ללכת באמתיותה בכל מחיר, ואם כן כיצד הושיטה ידה לתיבה שהייתה כל כך רחוקה ממנה?
אלא, ידעה בתיה בת פרעה את הסוד, הן אמת שקשה להגיע לתיבה באופן טבעי, אך היא הבינה שיש בתיבה הזו הצלה מסוימת שהיא צריכה להציל, והיא עשתה את השתדלותה ואמרה להקב"ה: "ריבונו של עולם, אני מושיטה את ידי, עד כאן מגיעה ידי ולא יותר, בודק עד מקום שידו מגעת והשאר מבטלו בליבו (ברכות דף ח ע"א ונפסק בשו"ע סימן תל"ג ס"ז)".
ובאותו רגע שהושיטה ידה, הקב"ה שרבב את ידה אמות הרבה עד שהגיעה אל התיבה, "וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה" (שמות ב, ו), "את" לרבות את השכינה שהייתה שורה עימו (שמות רבה א, כח, סוטה שם). רק עתה הייתה בתיה גויה, בתו של פרעה – רוצח ישראל, ומיד שירדה לטבול ראתה את השכינה למולה!
רואים מכאן, שכאשר יהודי מתחיל הקב"ה עוזרו וכבר זוכה לראות את השכינה! אדם שמתחיל להתקרב בכל ליבו ונשמתו אל מבועי התורה והיראה, מסייע לו הקב"ה לאורך כל הדרך ומזכהו בדברים גדולים, שאחרים לא יכולים לזכות בהם.
♦♦♦♦
רבותינו במסכת יומא (לח ע"ב) דורשים על הפסוק אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן (משלי ג, לד), הבא להיטהר מסייעים בידו, אם אדם בא להיטהר הקב"ה מסייע לו, אם בא להיטמא הקב"ה פותח לו, לא מסייע, אלא פותח לו, תעשה מה שתרצה, הבחירה בידך, רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע (דברים ל, טו).
בתיה בת פרעה באה להיטהר, היא רצתה להציל את מושיען של ישראל, ולכן ה' יתברך עזר לה ושרבב את ידה כדי שתוכל לקחת את משה רבינו ולהוציאו מהתיבה.
♦♦♦♦
במציאות של ימינו זוכים אנו לראות דבר זה מקרוב, רבים מאחינו שהיו רחוקים במרחקים עצומים משמירת תורה ומצוות, "הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת" (בראשית כא, טז), כאשר דיברו איתם בנושא התשובה וקרבת ה', תורתנו ויהדותנו, הם החלו לבעור באש של קדושה וקיבלו עליהם שמירת תורה ומצוות שלימה.
וכששואלים אותם כיצד התקרבו ליהדות בתקופה כה קצרה, הם משיבים ואומרים בתמיהה: "מה זאת אומרת איך? תשאל אותי איך הייתי קודם לכן, איך הייתי מסוגל להיות רחוק מכל יהדותי ואמיתות תורתי, מהתורה הקדושה שנתנה לנו ה' יתברך".
ובעניין זה נספר, אחד מרבני הישיבה גר בעבר בשכנות עם במאי טלוויזיה מפורסם, ובתו של הבמאי בת הארבע עשר הייתה נכנסת לביתו של הרב בתדירות ושואלת שאלות ביהדות, איך מברכים ומה מברכים על כל דבר, ומבקשת סידור תפילה. והוסיפה לומר שהיא אוהבת את הדת ומאמינה במציאות ה' בעולם.
הוריה היו מתנגדים בחריפות לדרך הזו של בתם, והורו לה שכשתגדל תעשה כרצונה, אך כעת תציית להם ותעשה כמעשיהם. והנה, באחת משבתות השנה ביקש האבא מבתו שתצטרף עמו לנסיעה ברכב, אך הבת עמדה בתוקף ובעוז והתנגדה לחלל את השבת, "אני קיבלתי עלי להיות יהודיה אמתית, שומרת תורה ומצוות, ולכן לא אסע בשבת", אמרה.
האב לא השתכנע ואילצה בכוח להיכנס לרכב, ואמרה לו הבת "הפעם אסע אתכם, אך תדע לך אבי היקר שזאת תהייה נסיעתי האחרונה בחיים ויותר לא אחיה, אני מוכנה להקריב את חיי למען שמירת השבת". האב היה נבוך מאוד והשתומם ממסירות נפשה של בתו, והניחה לעשות כרצונה.
באותה שנה בבית הספר בה למדה הנערה, עמדה המורה והרצתה על חג המולד שלושה ימים רצופים, המקור לחג ומנהגיו, כששאר השיעורים נדחקו הצידה, ביום השלישי פקעה סבלנותה של הנערה והיא קמה ואמרה:
"מורתי הנכבדת, בראש השנה ויום הכיפורים חגגו היהודים, ולא שמענו שדיברת על כך יותר ממחצית השעה, ואילו על הנצרות את עומדת ומספרת כבר שלושה ימים, על מנהגיהם השונים וכדו', האם אנו יהודים או נוצרים?"
המורה נזפה בה ואמרה "הסתלקתי מפה, את מפריעה לכולם, אל תטיפי פה מיסיונריות". הלחץ הזה על אותו נערה, הן מצד הוריה, והן מצד מוריה, העלה אותה יותר ויותר, ונתן בה את הכח להמשיך באמתיות שלה, והתקיים בה הפסוק "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ" (שמות א, יב). דבר זה עורר תמיהות אצל שאר התלמידים והתלמידות, והחלו להתעניין ולהסתקרן על נושאי היהדות המוסתרים מהם, ורבים מהם שבו בתשובה שלימה.
ללמדך שהבא להיטהר מסייעין בידו, כִּי יְמִינְךָ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים (מנוסח הסליחות).
