דינים השייכים קודם כל תפילה

לרוץ לבית הכנסת

מצוה לרוץ להתפלל בבית הכנסת ואפילו בשבת. וכבר ביציאתו מביתו יזדרז בהליכתו, וקרוב לבית הכנסת ימהר יותר. אך לא יכנס לבית הכנסת בריצה, אלא יעצור בכניסה ויכנס באימה כנכנס אצל המלך. (ה קעז, קעט)

מעלת עשרה ראשונים

אמר רבי יהושע בן לוי: לעולם ישכים אדם לבית הכנסת כדי שיזכה וְיִמָּנֶה עם עשרה מתפללים הראשונים, שאפילו מאה אנשים באים אחריו, נותנים לו שכר כנגד כולם (ברכות מז ע"ב). כי ישנה מעלה יתירה בעשרה הראשונים, מאחר שהם הביאו את השכינה לבית הכנסת (מהרש"א). וכך נפסק בשלחן ערוך (סימן צ סעיף יד): "ישכים אדם לבית הכנסת, כדי שימנה עם עשרה הראשונים". ועוד אמר רבי יהושע בן לוי: תקדימו לבוא לבית הכנסת, ותתעכבו לצאת, כדי שתאריכו ימים ושנים. (ברכות ח ע"א)

מעלת המגיע ראשון לבית הכנסת

אומר הזוהר הקדוש (תרומה קלא ע"א): בא וראה, שהראשון שבא לבית הכנסת אשרי חלקו שהוא עומד בדרגת צדיק, לפי שזוכה להתחבר יחד עם השכינה השורה בבית הכנסת. וזהו סוד הפסוק "וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי", שהמשחרים לפתחִי לבית הכנסת ימצאו אותי שם. והבא ראשון, עולה במעלה יותר. ואם תשאל, הרי למדנו (ברכות ו ע"ב) שבשעה שבא הקב"ה לבית הכנסת ולא מצא עשרה אנשים, מיד הוא כועס, ואיך אתה אומר שאפילו אחד שמקדים לבוא, הוא מתחבר עם השכינה ועומד במדרגת צדיק? אלא משל למלך שציוה לכל בני העיר שיבואו ביום פלוני למקום פלוני. עד שבני העיר הכינו את עצמם לבוא, הקדים איש אחד לבוא לפני כולם. פתאום בא המלך ומצא את האיש שהקדים לבוא. שאלו המלך היכן כל בני העיר? אמר לו: אדונִי המלך אני הקדמתי לבוא, והם תיכף יבואו לציווי המלך. מצאו דבריו חן בעיני המלך וישב ודיבר עימו, ונעשה אהובו של מלך. בין כך ובין כך באו כל בני העיר, והתפייס עמהם המלך והכל על מקומו בא בשלום. אבל אם אף אחד מבני העיר לא היה מקדים לבוא להראות שתיכף הם באים, והמלך היה בא ולא רואה אחד מהם, מיד היה כועס ורוגז.

והנמשל: מה שלמדנו שבשעה שבא הקב"ה לבית הכנסת ולא מצא עשרה אנשים מיד הוא כועס, לא דוקא עשרה ממש אלא שלא מצא אף אחד, אבל אם באמת הקדים אחד לבוא ובאה השכינה ומצאה אותו, נחשב כאילו כולם באו, כי הוא כאילו אומר אני הקדמתי לבוא ותיכף שאר הציבור באים, ואז מתחברת עמו השכינה ונעשה אהובו ומיודעו של המלך, והוא בדרגת צדיק, ואם יום אחד לא בא, השכינה שואלת עליו למה לא בא. אבל אם אף אחד לא מקדים, אז השכינה אומרת, "מדוע באתי ואין איש", לא נאמר ואין 'עשרה', אלא ואין 'איש' להתחבר עימי להיות אצלי. (מתוק מדבש)

כולם באים בזמן – הדרת המלך

וזה תוכן דברי הזוהר הקדוש (תרומה קסד ע"ב): בשעה שבא הקב"ה לבית הכנסת וכולם מתחילים להתפלל יחד, ומשבחים להקב"ה, זו היא הדרת המלך. אבל כשהקב"ה מקדים והעם מאחרים, אז מחנות המלאכים העליונים מתבטלים ממעלתם, משום שהשבחים להקב"ה צריכים להיות בעליונים ובתחתונים יחד בשעה אחת, אבל כשהמלאכים באים לשבח וישראל אינם באים, אין השבח כראוי. אבל אם באים אפילו עשרה, אז מתחברים עמהם מחנות העליונים לשבח להקב"ה. (הסולם)

מתי אתה מגיע לחתונה?

אם אתה אבא של החתן – עם פתיחת שערי האולם ועד סגירתם. אם אתה אחיו – מהתחלה ועד סוף השבע ברכות. אם אתה חבר – תגיע לחופה, תשהה כשעה ותלך… ואם אתה שכן – תאמר מזל טוב ותצא… כך בתפילה – כמה שאתה חפץ באידוק הקשר שלך עם הקב"ה, כך אתה מראהו בהגעתך לתפילה, יש המגיע בברוך שאמר, ויש ביוצר, ויש גם בקריאת שמע ויוצא בהחבא לאחר החזרה, אך אשריו הזוכה להגיע מהתחלה ולהמנות מעשרה הראשונים – זה מראה על טיב הקשר שלו עם בורא עולם.

הכניסה לבית הכנסת

קודם שיכנס לבית הכנסת, ראוי שיבדוק שנעליו נקיות, בפרט בימי החורף, וכן שלא יהיה עליו שום לכלוך (סימן קנא ס"ח). וכתב רבנו האר"י ז"ל (שער הכוונות): קודם שיכנס, יתעכב מעט בפתח, ויראה עצמו ירא וחרד ומזדעזע ליכנס בהיכל מלכו של עולם. וענין זה מועיל מאוד אל השלימות של האדם ואל ההשגה, כמו שנאמר: "בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ", ונאמר: "וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ", שיתרגש האדם ויזדעזע בעת כניסתו בבית אלוקים שהוא בית הכנסת. (ה קעט)

כניסתו של מאור ישראל רבנו מאיר אביחצירא זיע"א לבית הכנסת

אחד הרבנים סיפר כי זכה פעם לשהות בביתו של הגאון הקדוש רבנו מאיר אביחצירא זצוק"ל שבאשדוד, והנה בהגיע זמן תפילת המנחה, הלך עם הרב לבית הכנסת ודיברו בדרך בדברי תורה. לפני שהספיק לסיים הרב את דברי התורה, הגיעו קרוב לפתח בית הכנסת, הפסיק הרב באמצע הדברים, והחלו ידיו לרעוד ופניו להרצין ולהראות אותות פחד וחלחלה, עד כדי כך שהרב האורח שליוה את רבי מאיר חשב שקרה לו משהו. ואך כשהגיע לפתח בית הכנסת המתין כחצי דקה, והשתחווה השתחוויה גדולה לכיוון ההיכל, שם יד על יד, וכך נכנס בפחד גדול עד ההיכל, השתחווה שוב ונישק את ההיכל. לאחר מכן חזר אחורנית כשפניו כלפי ההיכל, ורמז לאותו חכם שיבוא לחדר צדדי ושם יסיים את דברי התורה.

מכאן נלמד מוסר כליות, היאך להזהר בקדושת בית הכנסת. לא בחינם זכה הרב לחולל ניסים ונפלאות נוראים, ולהיות אחד מבני עליה ומגדולי התורה שבדור. (קדושת בית הכנסת כו)

כיבוי הפלאפון

צריך לכבות את מכשיר הפלאפון קודם שיכנס לבית הכנסת, ועל האחראים לעורר על זה, כי הדבר גורם לבלבול בתפלה ולביטול הכוונה, הן של המתפלל עצמו והן של אחרים (ה רכט). ואם שכח לכבותו ובאמצע התפילה צלצל, יכבהו מיד, וכל שכן באמצע העמידה, ובודאי אינו רשאי לענות ולהגביה קולו כדי שהמצלצל ישמע שהוא בעמידה, שהרי בעמידה אסור אפילו לרמוז.

הכוונה שקודם התפלה

קודם כל תפלה ובקשה, יכוון לקיים מצוותו יתברך שציונו להתפלל אליו בעת צרה, להורות כי הוא אלוקינו ואנחנו עמו ועבדיו, ואליו עינינו תלויות, ואין לנו שום עזר אם לא ממנו יתברך, ונשׂים כל בטחוננו בו יתברך. (שו"ת תורה לשמה סימן יז)

שתה יין או שכר

אם שתה רביעית יין או שאר משקים המשכרים, ויודע בעצמו שאינו מושפע מכך כלל ויכול להתפלל כרגיל, רשאי להתפלל. אבל אם שתה יותר, לא יתפלל עד שיפוג יינו. ואם עבר והתפלל, אם הוא משער בעצמו שיכול לעמוד כך ולדבר לפני מלך, תפלתו תפלה, אבל אם אינו יכול לדבר לפני מלך, תפלתו תועבה, וצריך לחזור ולהתפלל כשיסור יינו מעליו. ואם עבר זמן תפלה, בתפלה שאחריה יתפלל תפלת תשלומים כדלהלן. (סימן צט. ה"ב ה שנד)

לאור האמור, לא נכון המנהג שנהגו בכמה בתי כנסת לעשות קידוש בשמחת תורה בין קריאת התורה למוסף, ושותים משקאות חריפים, שכיון שעומדים תיכף להתפלל מוסף, היאך יתפללו כשהם שתויים. והוא הדין לאותם השותים בשבת בין שחרית למוסף, וכל שכן ליוצאים באמצע קריאת התורה, שחמור יותר, ומצוה רבה לבטל מנהגם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
מתוך הספר סדר היום בהלכה ובאגדה