קיום המצוה
כתב הטור (סימן כד): הגם שאין אדם חייב לקנות טלית בת ארבע כנפות, כדי שיתחייב בציצית, ודוקא אם רוצה להתכסות בטלית בת ארבע כנפות חייב להטיל בה ציצית, מכל מקום טוב ונכון להיות כל אדם זהיר וזריז במצות ציצית, שיהיה לו טלית קטן שילבש אותו כל היום, כי עיקר מצוותה כדי שנזכור המצוות, ובכל שעה ובכל רגע צריך לכך. דוגמא לדבר, אדם המזהיר את חברו על איזה ענין, מה עושה החבר, קושר קשר באזורו לסימן כדי שיזכרהו. ועל כן יש בציצית חמשה קשרים כנגד חמשה חומשי תורה, ונותנים את הציצית בארבע כנפות, כדי שבכל צד שנפנה, נזכור את מצוות ה'. ע"כ.
וכל אדם יתן אל לבו מעלתה של מצוה זו, שבכמה שקלים זוכה לכל המעלות שהוזכרו לעיל, וגם זוכה לבנים, לאריכות ימים, ומצילתו מעין הרע ועוד. ולא כאותם הטוענים שלא נוח להם וחם להם עם הציצית. ומה יענו בימי החורף שגם אז אינם לובשים ציצית. ולו יהיה כדבריהם, מדוע אם כן לובשים גופיה. ואף אם אינם לובשים גופיה, בכל זאת לא יבטלו מצוה יקרה זו, וכבר אמר המלאך לרב קטינא, בזמן שיש כעס בעולם, יש עונש לאדם שלא לובש ציצית (מנחות מא ע"א). (ב יא)
גודל הטלית
גודל הטלית יהיה לפחות אמה וחצי [72 ס"מ] על אמה [48 ס"מ]. וטוב להחמיר שיהיה 2 אמות [96 ס"מ] על אמה. ואמה זו שברוחב הטלית, היא חוץ מנקב בית הצואר, נמצא שיהיה חצי אמה מכל צד ברוחב הטלית שעל כל כתף. (יחו"ד ח"ה סי' ב. יבי"א ח"ט סי' ק אות א. ב רצ)
בדיקת הציציות
כבר התבאר שקודם שלובש הציצית, יבדוק שהציציות פרודות זו מזו ולא מסובכות. ומה טוב שגם האשה תסייע לבעלה במצוה זו, ובעת הכיבוס, תזהר שלא יקרעו החוטים, ובעת הקיפול, תפריד את הציציות. (ב רצד)
הברכה
יש נוהגים לברך על טלית קטן: "ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו, וציונו על מצות ציצית". ויש נוהגים להתעטף בו כטלית גדול, ולברך בנוסח: "להתעטף בציצית". ויש נוהגים שלא לברך על טלית קטן כלל. וכל מנהג, יש לו על מה לסמוך. (ב שיא)
לנוהגים לברך על טלית קטן:
* אם ישן עם הטלית בלילה, לא יברך עליו בבוקר, כיון שיש אומרים שגם בשנתו בלילה קיים מצות ציצית, ואם כן לא היה הפסק מן המצוה. (משנ"ב סי' ח ס"ק מב. ב כג)
* הלובש את הטלית קטן בקומו משנתו בבוקר, יברך עליו, ויכוון שאינו פוטר בברכה זו את הטלית הגדול שילבש בתפלה. (ב שג)
* אם מחליף את הטלית קטן במשך היום, יברך עליו. (ב שיג)
* אם נכנס להתקלח ושהה כחצי שעה, חוזר ומברך על הטלית קטן. אולם אם לא שהה כל כך, וכגון שנכנס לטבול במקוה מהר ויצא, אינו חוזר לברך. (ב שיג)
* הלובש טלית וברך עליה, ועתה לבש טלית נוספת, מברך גם על השניה, מפני שבכל טלית מקיים מצוה נוספת. ומכל מקום אם מתחילה חשב בדעתו ללבוש כמה טליתות, מברך על הראשונה ופוטר את כולן. (ב שמו)
ברכת שהחיינו
הלובש טלית קטן חדשה ושמח בה, מברך "שהחיינו", כמו בכל בגד חדש שלובשו ושמח בו (סימן כב). ואם לבש הטלית במרחץ, יברך לאחר שיצא וירחץ ידיו. ואם שכח לברך מיד, יברך כל עוד שלא פשט טליתו מהלבישה הראשונה, מפני שהשמחה נמשכת משך כל הלבישה הראשונה. (עיין חזו"ע ברכות תלח)
צורת לבישת טלית קטן
מנהג בני ספרד ורבים מבני אשכנז ללבוש את הטלית קטן מתחת לבגדים ולא על הבגדים. כמבואר בדברי העיטור, רבנו יונה, מהר"ם מרוטנבורג, המרדכי. וכן הוא על פי הקבלה, כמו שהעיד רבנו חיים ויטאל (שער הכוונות ז ע"ב) על רבינו האר"י ז"ל, שהיה לובש הטלית קטן מתחת לכל מלבושיו על החלוק הסמוך לבשר. וכן היה המנהג הנפוץ בזמן מרן הבית יוסף, כמבואר בבית יוסף (סימן כג), הגאון החיד"א ועוד. ויש מבני אשכנז הנוהגים ללבוש את הטלית קטן על הבגדים, כמובא בשלחן ערוך (סימן ח סעיף יא): עיקר מצות טלית קטן, ללובשו על בגדיו, כדי שתמיד יראהו ויזכור המצוות.
המנהג הפשוט אצל גדולי רבני ספרד, שלא להוציא את הציציות מחוץ לבגדים, וכן נהגו כל גדולי החכמים והמקובלים זצ"ל שבדור הקודם. ואמנם מי שמרגיש שהוצאת הציציות בחוץ, מחזקת אותו ביראת שמים וגורמת לו לשמור על עיניו בהליכתו ברחוב וכיוצא, בודאי שיוציא. ובחור מבני ספרד שלומד בישיבה של בני אשכנז וכולם מוציאים ציציות, רשאי להוציא גם הוא ככולם. (יבי"א ח"ט סימן קח אות יח)
באחרונים מבואר שהמנהג שהציציות מכוסות, ומהם: הרש"ל, הפרישה, הב"ח, והש"ך (יורה דעה סימן שסז), מרן החיד"א, תפארת שמואל, ערוך השלחן, הט"ז (שם ואו"ח סימן כא סק"ג), פרי מגדים, הרדב"ז, הגר"א ועוד. ואמנם הלבוש כתב, שהואיל וטעם הציצית כדי שנזכור את כל המצוות, לפיכך הלובשים טלית קטן תחת בגדיהם, יזהרו להוציא הציציות בחוץ כדי שיראו תמיד, ועל ידי כך יזכרו המצוות. וכן פסקו רבנו זלמן, השל"ה, המלבי"ם ועוד. אולם המאמר מרדכי כתב על הלבוש, ומי כהחכם יודע פשר דבר, לחלק בין הטלית קטן לציציות שבו, וכל מעיין בדברי הפוסקים יראה ויבין שאין שום גילוי לפשרה זו, לא בבית יוסף ולא בשלחן ערוך, וכן מנהג העולם ללובשו תחת הבגדים, וכמו שכתב המגן אברהם בשם האר"י ז"ל שצריך ללבוש הטלית קטן תחת הבגדים. ע"כ. וכן כתב החסד לאלפים שלדעת האר"י גם הציציות מכוסות. וכן היה המנהג אצל כל רבני ספרד, פוסקים ומקובלים שבדור הקודם, ומהם: רבי יעקב חיים סופר בעל כף החיים, רבי אפרים הכהן, רבי עובדיה הדאיה, רבי משה עדס, רבי בן ציון אטון, רבי עזרא עטיה, רבי נתן סאלים, רבי יעקב מונסה, רבי יעקב עדס, רבי מנצור בן שמעון, רבי יהודה צדקה, רבי בן ציון אבא שאול, רבי יוסף עדס, רבי יהודה מועלם ועוד. וכן העיד בשו"ת מקוה המים על כל רבני מרוקו, וכן העיד הרה"ג הנאמ"ן על כל רבני תוניס. (ישכיל עבדי. יחו"ד ב סימן א. אור לציון. ציץ אליעזר ח"ח סימן ג, חי"ג סימן ה. ב קכ, קכה)
בית הקברות – הלובש טלית קטן על בגדיו, או המוציא ציציות בחוץ, יש לו להזהר שלא ליכנס כך לבית הקברות, משום שנראה כלועג למתים שאינם יכולים לקיים מצות ציצית, ולכן יכסה את הטלית והציציות. (סימן כג ס"א. ב שפ)
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
מתוך הספר סדר היום בהלכה ובאגדה