חזו”ע – שבת – בין השמשות וקבלת שבת – ו

ו. אשה שהדליקה נרות שבת מבעוד יום ונתכוונה לקבלת שבת, אף על פי שהאשה אסורה בעשיית מלאכה, אין הבעל נגרר אחריה, ורשאי להתפלל אח”כ מנחה של חול, וגם מותר בעשיית מלאכה. וכן הבעל שקיבל שבת מבעוד יום אין האשה נגררת אחריו, ומותרת בעשיית מלאכה ובהדלקת נרות שבת.