קשר נכון בין כלה לחמותה

תחילת בניית מערכת הנישואין היא תקופה חשובה מאוד ליציקתה של מערכת זוגיות איתנה ויציבה. עלינו להרחיק ולטפל בכל בעיה או אי הבנה בצורה הנכונה והטובה ביותר על מנת שהבניה תעשה בטוחה יותר.

מדוע הן לא מסתדרות?

ננסה להכנס אל מחשבותיה של החמה- היא נשאה את בנה 9 חודשים וסבלה בחילות וייסורים, הלידה לא הייתה פשוטה, ואחריה רק התחיל המסע הארוך… היא כל הזמן דאגה, גיהצה, בישלה, כיבסה וניקתה. כל חייה העתירה עליו בתפילות שיזכה לאישה הראויה לו. כאשר הוא מוצא את בת זוגו – החתונה נערכת ברוב שמחה וציפיה.

אז מה קרה אחר כך?

ביום החתונה, האם מתחילה להבין כי הבחורה הצעירה הזו, ברגע אחד- הולכת לתפוס את מקומה ולהיות כל עולמה של בנה.

מחשבות מתחילות להתרוצץ בראשה של האם – "היא כל כך צעירה וחסרת ניסיון, איך תדע לטפל בבני? הוא רגיל שאני דואגת לו, איך היא תסתדר?".

אמנם כל כולה צרופה בכוונות טובות, אך כאן צריכה האם היקרה לבחור, כאן הדרך מתפצלת לשני שבילים.

אם יקרה , בחרי נכון!

שביל אחד – בו האם מחליטה באופן נחרץ: "בני התחתן, אני מילאתי את תפקידי כאם במסירות רבה. כעת יש לו אישה והזוגיות שלהם חשובה יותר מכל. אתן לו להתמודד ולהתחשל ואמנע מהתערבות בחייהם". כאן האם מבינה ש"העזרה" שלה, רק מזיקה לבנה. היא תשתדל להתעלם ולהבליג גם שברצונה להעיר.

שביל שני – בו האם לא מצליחה להתגבר ומתערבת בענייניהם האישיים. האם חושבת לעצמה: "אני חייבת לספר לו על ההתנהגות שלה. הוא צריך להסביר לה שלא מתנהגים כך". במקרים גרועים יותר, היא גם תעיר לבנה על הלבוש של רעייתו, על דעותיה ועל חוסר האחריות שלה.
לאחר שהאם משיחה באזני בנה את כל ההערות "ההכרחיות", היא גורמת לו להסתכל על נקודות החיסרון באשתו שקודם לכן בכלל לא שם לב אליהן.

הסכסוך מתעורר

כאן ממש נקודת המפנה ביחסים בין הכלה לחמותה. הבעל בטוח שאימו דואגת לו יותר מכולם ובאמת כל רצונה כנה ואמיתי. והוא, מעיר לאשתו על אותם הנושאים. האישה מבינה היטב כי בעלה לא מתעניין בהנהגות אלו ואחרות ומיד מפנה אצבע מאשימה אל חמותה.

הכלה מתחילה לחשוב: "אימו יותר חשובה לו ממני? הוא התחתן איתה או איתי?" ומכאן הדרך לסכסוך קצרה מאוד.

כמובן, כל ויכוח תלוי בשני הצדדים. גם בכלה וגם בחמה. אם שתיהן יהיו רגישות אחת לשניה, ביכולתן לרקום קשר של ממש ולגרום לבעל/בן נחת ורב שמחה. והכי חשוב – בביתם של הזוג ישרור השלום.