פרשת משפטים תשעז

הוו מתונין בדין

"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם: כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם" (שמות כא, א-ב).

דרשו רבותינו (סנהדרין ז ע"ב)  דרש בר קפרא: מניין מה שאמרו רבנן (אבות פ"א מ"א) הוו מתונין בדין – דכתיב (שמות כ, כג) וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי, וסמיך ליה (שמות כא, א) וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם.

על השופט ללכת עקב בצד אגודל, בהכנעה ובענווה ולשפוט את הדין במתינות רבה, ישנם שופטים שנכנס בהם קצת כבוד ולכן הם ממהרים לפסוק את הדין וטועים.

על הפסוק (ישעיה א, יז) לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה, דרשו רבותינו (סנהדרין לה ע"א) אשרי דיין שמחמיץ את דינו, שמשהא את דינו ומלינו כדי להוציאו לאמתו (רש"י שם. הובא בבית יוסף חו"מ סימן י' ס"א ונפסק בשו"ע שם), מסתכל ובוחן את כל הצדדים ואז זוכה להוציא דין אמת לאמיתו.

♦♦♦♦

בעניין זה מסופר שפעם אחת הגיע עגלון לבית מדרשו של הגאון מווילנא ואמר: "אני כהן, האם מותר לי לקחת גרושה?"

התלמידים חשבו שהוא רוצה להתחתן איתה ולכן דחו אותו בשתי ידיים: זה פסוק מפורש בתורה, וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ (ויקרא כא, ז), אסור לך לקחת גרושה!

יצא העגלון מבית המדרש ולפתע הגיע הגר"א, סיפרו לו התלמידים על המעשה המוזר שקרה להם שנכנס עגלון ושאל אם יכול לקחת גרושה. מיד הורה הגר"א לתלמידיו שיקראו לעגלון ויביאוהו בחזרה לבית המדרש!

כשהגיע העגלון בחזרה שאלו הגר"א, מה כבודו שאל את התלמידים?

"שאלתי אם אני יכול לקחת גרושה", ענה העגלון בתמימות.

"לאיפה אתה רוצה לקחת אותה? בתוך העיר או מחוץ לעיר?" שאל הגר"א.

"בתוך העיר", ענה העגלון.

"אם זה בתוך העיר- מותר" השיב הגר"א, "אין בזה בעיה של ייחוד".

התלמידים מיהרו לענות וחשבו שהעגלון רוצה להתחתן עם גרושה, דבר פשוט ומובן שאסור, לית דין צריך בשש (ברכות מ ע"א), אך הגר"א הבין ברוב חכמתו ששאלתו הייתה אם יש בעיה של יחוד לקחת גרושה בעגלה, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב.. (מנוסח הקדיש), ולכן ענה לו שאם זה באותה העיר במקום שיש אנשים אין בעיה (כמבואר בשו"ע אבן העזר סימן כ"ב ובנושאי כליו שם).

♦♦♦♦

וכן מסופר על המהרי"ל דיסקין, רבי יהושע לייב דיסקין זיע"א, מספרים עליו שהיה רואה ברוח קודשו ויודע כמה עלים יש בכל אילן ואילן. פעם אחת רצו אנשים לנסותו ושאלוהו כמה עלים יש באילן פלוני.. אמר להם הרב: "973", אח"כ הלכו אותם אנשים והורידו 5 עלים ובחזור שאלוהו "רבינו, כמה יש עלים באילן הזה..", "כמה שאמרתי לכם קודם פחות חמש" השיב הרב בחיוך.

פעם אחת פרץ ויכוח בין שתי שכנות, שכנה אחת האשימה את חברתה שהיא גנבה לה את הכביסה, אך האמת היא שהכביסה הייתה שייכת לשכנה והיא לא גנבה, אלא שהכביסה הייתה מאוד דומה ובשל כך נגרם הטעות.

הגיעו שני השכנות לפני המהרי"ל דיסקין, ביקש הרב לראות את השמיכה המכובסת, ולאחר שהתבונן בו היטב אמר לשכנה הטוענת: "השמיכה שלך נראית אחרת, את לקחת ממנה חוט מסוים כדי לעשות ממנו פתילה, ואח"כ חיברת את זה בחזרה ונשאר סימן, פה אין סימן..".

ככה זכו חכמי ישראל ברוח קודשם להוציא דין אמת לאמיתו, וזה נבעה מתוך חכמת התורה שהיו לומדים ומוסרים נפשם עליה עד שנדבקים בה' יתברך.

יהי רצון שנזכה לראות בגאולת ישראל השלימה, אמן.