קץ שם לחושך
"וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם" (בראשית מא, א)
דרשו רבותינו (בראשית רבה פט, א) קץ שם לחושך, זמן הקציב הקב"ה ליוסף כמה שנים יֵּשֶׁב בבית האסורים, וכיון שהגיע הקץ חלם פרעה חלום ויצא יוסף מבית האסורים.
ומכאן נלמד מוסר שאסור לאדם לאבד שום תקווה, אפילו שרואה לפניו רק חושך ואפילה בלי נקודת אור, יאמין שבסוף יהיה טוב, יום אחד החושך יגמר והוא יצא לחוף מבטחים ולאור גדול.
וכך גם בגאולת הכלל, כי לא לצמיתות יהיה המכר לעם נכרי (לשון אור החיים הקדוש שמות כא, יא), לאחר כל התלאות שעבר העם היהודי במשך כאלפיים שנות גלות, הוא יזכה לראות את הגאולה הממשמשת ובאה ויגלה ה' יתברך אור שכינתו על הצדיקים ויאמרו כולם הִנֵּה אלוקינו זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ, זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ (תענית לא, ע"א).
"חושך" זו מלכות יוון הרשעה שהחשיכה את עיניהם וליבם של ישראל מאביהם שבשמים (בראשית רבה ב, ד), אך לבסוף קומץ אנשים שנלחמו בחירוף ובמסירות נפש למען קדושת שמו יתברך וקיום מצוותיו, זכו לנצח את האימפריה היוונית הגדולה, וסילקו אותם מעל ארצנו הקדושה, וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לאחר החושך נהיה אור גדול, וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח (ישעיה ס, א).
♦♦♦♦
נמצאים אנו בימים הנפלאים והקדושים של חג החנוכה שמהם אנו שואבים ראיה למרחבים, הימים הקדושים הללו מראים לנו את הדרך אשר נלך בה ואת המעשה אשר נעשה (שמות יח, כ). ישנם אנשים שהולכים ואינם יודעים לאן הולכים, לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ (תהילים פב, ה), ועלולים הם להיכנס למקום סכנה שלא יוכלו לצאת ממנה חלילה, נרות החנוכה שופעים עלינו אור עליון וסייעתא דשמייא המכוונת אותנו ללכת בדרך המלך, דרך התורה והמצוות, "הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם, וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד", עצם הראיה בנרות החנוכה מצילה ומגינה על האדם.
משל לאדם שטעה ביער ביום חורפי וסגריר, השלג והבוץ הכבידו עליו והחושך והעלטה גברה, לפתע ראה בקרבת מקום ניצוץ אורות קטנים מרצדים, הלך אחר האור וניצל. ישועתו הגיע מהאורות הקטנים שהאירו לו את הדרך, וכך בנרות חנוכה, הם לא רק משמשות כתמרור אזהרה, כאן תיזהר וכאן תיזהר, אלא הם מורות את הדרך הנכונה שבה צריך כל אדם ללכת, וההולך בדרך זו ממילא ינצל ויצליח.
מציאת פך השמן הקטן החתום בחותמו של כהן גדול היווה ככח ההצלה האדיר שהציל את כללות ישראל מטמיעה והתבוללות בגויים בזמן היוונים, מציאת פך השמן הראתה לעמ"י שהם עוד חיים וקיימים, ה' נמצא איתם ומשגיח עליהם, הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים (שיר השירים ב, ט), ה' יתברך נמצא איתם ואין להם להתייאש!
♦♦♦♦
שנו רבותינו (שבת כא ע"א ונפסק בשו"ע סימן תרע"ג ס"א) שמנים ופתילות הפסולים בשבת כשרים לנרות חנוכה. ורמז יש בדבר לנשמות ישראל, נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם (משלי כ, כז), שאע"ג שבשאר ימות השנה כשמדברים איתם על שמירת שבת והנחת תפילין הם לא נדלקות ומתלהבות, מ"מ בחנוכה יכולים הם להידלק, בכח אורות החנוכה להשפיע על נשמות ישראל קדושה וטהרה ורשפי שלהבת קודש לעבודתו יתברך, כיון שטמונים באורם מסירות נפש לשמירת התורה והמצוות, ואת לפיד האש הזה עלינו להמשיך עד ביאת גואל צדק.
יהי רצון שבקרוב בקרוב נזכה להתגלות אורו של משיח צדקנו בגאולת עם ישראל ובניין בית המקדש, אמן.
