סיפור שבועי – משלך יתנו לך
אין אדם נוגע במוכן לחבירו אפילו כמלא הנימא
הבן איש חי מספר סיפור נפלא:
חבורת אנשים הייתה לומדת אצל רב בבגדד (יש אומרים שזה היה הבן איש חי בעצמו) תורה ומידות טובות. בין משתתפי השיעור היה אדם אלמן שבתחילה היה רחוק משמירת תורה ומצוות והתקרב לאט לאט בזכות השיעורים.
יום אחד יצא אותו אדם מהשיעור ועבר סמוך לבית גדול ויפה בו הייתה מתגוררת אלמנה מופלגת בעושר, נכנס בו יצר הרע וביקש להיכנס לביתה ולקחת את כל כספה.
המשרתת ובעלת הבית שמעו רעש, הבינו שגנב נכנס לבית והתמלא ליבם פחד וחלחלה, הגנב מיהר לגשת למקום הכסף והתחיל להוציא את כל הכסף הזהב והיהלומים שהיה שם, תוך כדי כך נזכר בגמרא שלמדו בשיעור (יומא לח ע"א): "בן עזאי אומר בשמך יקראוך ובמקומך יושיבוך ומשלך יתנו לך – אין אדם נוגע במוכן לחבירו ואין מלכות נוגעת בחברתה אפי' כמלא נימא".
נכנסו בו הרהורי תשובה ואמר בליבו: "בשביל מה אקח דבר שלא שייך לי, הרי למדנו בשיעור שאת מה שמגיע לאדם הוא יקבל גם בלי לגזול לחמוס ולשקר, בדיוק מה שמגיע לי אני אקבל ואם כן בשביל מה צריך לגזול? אם הכסף הזה צריך להגיע אלי הוא יגיע אלי בהיתר, ולמה שאעשה זאת באיסור?".
החזיר אותו אדם את כל הכסף, יצא מבית האלמנה והתחרט בליבו על שהטריד והפחיד אותם.
האלמנה חשבה שהגנב לקח את כל הכסף, אך לאחר שספרה את הכסף הזהב והיהלומים שהיו בכספת השתוממה לגלות שהוא לא לקח שום דבר! שמחה האלמנה אך עדיין חששה בליבה מהבאות. היא החליטה שחייבת היא להתחתן, כדי שיהיה לה בעל שיגן עליה, שהרי "עוד יום יומיים שוב יבוא גנב אחר ויגנוב"… אני צריכה שיהיה לי בעל בבית כדי שהגנבים יפחדו להיכנס…
מיד כשהאיר הבוקר ניגשה האלמנה לרב המקום, וסיפרה לו את כל אשר קרה, וביקשה שהרב יציע לה מישהו שתוכל להתחתן איתו, הרב הסתכל על מתפללי בית הכנסת וראה שם את אותו אלמן יושב ולומד.
פנה אליו ושאלו אם רוצה להתחתן עם האלמנה העשירה, אמר אותו אלמן: "כן, אני מוכן!", שני הצדדים הסכימו והתחתנו יחד.
כל הכסף הזהב והיהלומים שהייתה לאלמנה הגיע לאותו אדם בהיתר ולא באיסור, ללמדך שאין אדם נוגע במוכן לחבירו אפילו כמלא הנימא, מה שנקצב על האדם משמים לקבל הוא יקבל, וכדאי לו לאדם לקבל זאת בדרך של היתר ולא באיסור כדי שתשרה הברכה בכסף ולא יעבור על רצון הבורא יתברך.