להציל ולא לדעת
אין אדם בלי ניסיונות. החיים רצופים ניסיונות, לא תמיד קל לעמוד בהם, נדרשים מן האדם אמונה איתנה וכוחות נפש גדולים. אבל שום דבר לא בא בלי סיבה ותכלית. הקב"ה מעמיד את האדם בניסיון כדי להשיג איזו תכלית. אילו היה האדם יודע מראש את תכלית ומטרת הניסיון; אילו היה יודע לאיזו דרגה רוחנית נשגבה יעפיל על ידי עמידה בניסיון; אילו היה יודע איזה שכר יקבל על כך – היה עומד בניסיונותיו בשמחה ובגבורה.
מספר ה"בן איש חי":
מעשה בחכם אחד ששונאיו העלילו עליו כי דיבר סרה במלכות. שוטרי המלך באו אל ביתו, תפסוהו וכלאוהו בבית הסוהר [ייתכן שבעל המעשה הוא הרב "בן איש חי" עצמו, שכידוע נכלא בבית סוהר שלושים יום].
השלטונות רצו לדכא את רוחו ולערער את בטחונו העצמי, כדי שיודה באשמה שטפלו עליו. מה עשו? כלאוהו בצינוק, מבודד מן העולם, הניחו לו מעט אוכל בתאו, והרשו לו להכניס פנימה רק דפים וכלי כתיבה.
אדם רגיל היה נשבר לגמרי. אבל אותו חכם ניצל את מצבו המיוחד ועסק בתורה יומם וליל. באותם ימים, בעודו שרוי בתעניות וסיגופים, העלה על הכתב חידושים נפלאים בתורת הסוד והקבלה. הדפים הרבים התקבצו לכדי חיבור שלם. מרוב שהיה שקוע בתורה ובחידושיו הנפלאים, שכח שהוא כלוא בצינוק מבודד בבית הסוהר…
החוקרים חקרו אותו על דבריו כנגד המלכות. הוא, כמובן, הכחיש את ההאשמות מכל וכל וטען שהכל שקר ועלילות דברים שהעלילו עליו שונאיו. ואכן, ניכרים דברי אמת, החוקרים האמינו לו שהוא חף מפשע וכעבור זמן שוחרר מבית הסוהר ושב לביתו.
ואז הגיעה העת להתבונן במה שקרה לו. חשב הרב לעצמו: הרי שום דבר בעולם לא קורה מעצמו, הכל מאת ה', כל דבר יש לו סיבה ומסובב. אם כן, תהה בלבו, על מה עשה לי ה' ככה, מדוע הייתי צריך לעבור את כל הניסיון הקשה הזה?
בלילה בשנתו הופיעו בחלומו גדודים גדודים של ילדים, כולם דמו לו בקלסתר פניהם, יפֵי תואר והדורי מראה. אמרו לו: אתה רואה את הילדים האלה? כל אלו הם יצירה שלך!
הכיצד? – תמה החכם, ונענה כי יצירתם היתה על ידי שישב בצינוק.
והוא המשיך לתמוה: כיצד יצרתי אותם?
אמרו לו: דע לך, כל אלו הם נשמות אשר היו לכודות מחמת החטאים שחטאו בגלגולן הקודם. השליכו אותן לצינוק, ובמשך שנים חיכו שמישהו יבוא ויגאל אותן, כדי שיוכלו לשוב ולעלות למרומים. והנה מן השמים סובבו שיעלילו עליך עלילות דברים, כדי שתיאסר ותושלך לצינוק ותעסוק שם בתורת הסוד ותחבר חיבור חשוב בעניינים אלו, ועל ידי כך יתוקנו אותן נשמות והן ישובו ויעלו למרום.
אומר הרב "בן איש חי": לפעמים נגזרה על האדם גזירת גלות, הוא נאלץ לגלות מביתו לארץ זרה ונכריה. הוא חושב לעצמו: מה עשיתי? על מה עשה לי ה' ככה? למה נגזרו עלי ייסורים אלו?
התשובה היא: היה עליך לעזוב את ביתך ומשפחתך ולגלות לארץ אחרת – כדי לגאול ולהציל נשמות חוטאות. זו היתה תכלית גלותך. דע לך, זכות גדולה נפלה בחלקך להציל נשמות בישראל.