בדו"ח 2011 של "המרכז הלאומי האמריקאי להתמכרויות ושימוש בחומרים ממכרים", נקבע, כי ארוחה משפחתית עשויה לגרום ל: ציונים טובים יותר, פחות השמנה, פחות התמכרויות, קשר טוב יותר עם ההורים ובריאות נפשית טובה יותר.
אפילו ארוחה משפחתית אחת בשבוע (אולי שבת?) יוצרת שינוי גדול (למעשה, ירידה של 15% בסיכון לשימוש בסמים וירידה בתופעות דיכאוניות ובפשיעה).
פתרון קסם!
בסך הכול לאכול כל המשפחה יחד. ובכל זאת, מסתבר, שמשפחות רבות מתקשות מאוד ליישם אותו.
אם זמן איכות עם הילדים הוא דבר חשוב, אז אנו צריכים לתכנן את סדר היום שלנו בהתאם
אולם עבור משפחות שלילדיהם יש תחומי עניין רבים ומגוונים, שאינם כלולים במערכת הלימודים – כמו חוגים וחברים, עצם ההקפצות ברכב, רכישת הציוד ושמירה על ניקיונו, נוכחות במשחקים ובהופעות – כל אלה יכולים להוות סיוט לוגיסטי.
אז איך אפשר להכניס ללו"ז גם את הסעודה המשפחתית הכל כך חשובה?
האמת שבעיקר, זאת שאלה של סדר עדיפויות.
ברגע שיודעים שארוחה משפחתית כל כך חשובה, שמים אותה כעיפות מרכזית, ומסביב ל ה בונים את השאר.
כמה זמן דרוש לארוחה כזו?
חטוף מידי זה לא טוב. דרוש זמן. חייבת להיות התחייבות לזמן מינימאלי כלשהו.
אם אתם יוצאים לנופש, בדרך כלל דרוש יום שלם רק כדי להירגע ולהשתחרר. זמן הארוחה לא כל כך שונה מזה.
קודם צריכים להשתחרר, ואז להירגע, להחליף הילוך ולדבר עם המשפחה שלנו. וארוחה של 8 דקות לא מאפשרת את כל זה. אי אפשר להשיג זמן איכות בלי להקציב לו מספיק זמן. ילדים ומערכות יחסים אינם מתגים שניתן להדליק ולכבות כרצוננו. אולי הם צריכים לשבת בשקט 20 דקות ליד שולחן האוכל, לפני שיהיו מוכנים לדבר? הקדישו להם זמן.
מובן שאיננו יכולים לערוך סעודות ממושכות כל יום, ולא כולם עובדים קרוב לבית. צריכים למצוא פשרות. אולם בואו נהיה כנים ומציאותיים. חייבים לבחון את סדרי העדיפויות שלנו. אם מה שאנו רוצים באמת הוא זמן איכות עם הילדים שלנו, ובעיקר ארוחות עם הילדים שלנו, צריך לארגן את סדר היום שלנו בהתאם.