להתעורר מהשינה בעמידה

להתעורר מהשינה בעמידה

מדי יום, בוקר מפציע ומוצא אותנו ישנות. עוד יום של חיים בעולם, עוד קיץ חדש בעולם, עוד יומולדת עד מאה ועשרים, ואנחנו – ישנות. לא שינה במיטה, לא שינה שרואים אותה, שינה פנימית. לב חסום. אי-ערות למציאות.

אנחנו ישנות וחולמות שאנחנו ערות, ונכון שזה חלום נורא מוזר, אבל הוא גם די שכיח. אנשים תמיד חולמים שהם ערים כשהם ישנים…

אבל באמת אנחנו ישנים, כי להיות ער זה להיות עם הקב”ה.

להיות ער זה לדעת מי אני ומה אני שווה ובאיזה עולם אני פועלת. ואת זה רוב הזמן אנחנו בכלל לא מרגישות. לפעמים אנחנו יודעות קצת בראש ולא מרגישות בלב, ורוב הזמן אנחנו מנותקות בכל הרבדים, וזה אומר שאנחנו ישנות.

מאוד עמוק.

**

לכל אחת מאתנו יש את המקומות שלה. אם אנחנו מסתכלות פנימה, אם אנחנו חיות בקצת התבוננות, לאט לאט הסיפור הפנימי שלנו מתחיל להתברר. אם יש לנו נקודת צדיק – דעת כזאת מדויקת של צדיקים; נקודת התבוננות על החיים ודיבור אישי עליהם עם הקב”ה; ונקודת חבר, שזה ממש נחוץ – לדבר עם מישהו, להיות ליד עוד אנשים שעושים עבודה פנימית, להיות מסוגלים לשתף ולפעמים גם לקבל עזרה אמתית, בכסף, שאולי לא קל לשלם אותו, אבל לא יודעת אם יש משהו שיותר חשוב לקנות בו…

עם הזמן, הסיפור הפנימי שלי מתחיל להתברר לי.

מתחיל להתברר לי מה בעיקר קשה לי. אני יודעת אפילו למה זה כל כך קשה לי. מה רב עם מה בתוך הנפש שלי. למה דווקא כשההוא נכנס בדלת, למה דווקא הילד הזה, למה דווקא הקריזה הזאת, למה דווקא פה אני פתאום נכנסת למאמץ יתר ולמה שם אני מאוד מאוד מרצה.

אלו שאלות שצריך לענות עליהן תשובות, ויש להן תשובות.

אם תקדישי זמן, אם תרצי לברר לעצמך את המפה הפנימית שלך, שאין דבר יותר קריטי מזה.  התחיל להבין מה מפיל אותך, למה זה מפיל אותך ואיך זה מפעיל אותך. מתי את אוכלת מדי, מתי את כועסת מדי, מתי את קונה מדי. מתי את מחוקה מדי…

תקבלי תשובות. כי “החפץ באמת, הקב”ה שולח לו מלאך של אמת להנחותו בדרך.”

**

באנו לכאן בשביל להתפלל על החיים שלנו, ממש זאת המטרה. קיבלנו את המסע הזה, עם כל מה שהוא מכיל, בשביל להתפלל עליו. על המסע עצמו. אנחנו צריכות להיות בקשר עם המקומות שבתוכנו. כל העבודה הפנימית מחכה לנו שם. אם הקב”ה היה רוצה שיהיו לי את התוצאות שאני חותרת אליהן, הוא היה נותן לי אותן מלכתחילה. אבל לדרך עד אליהן יש כל כך הרבה משמעות.

כל אחד שעשה עבודה, בכל תחום שהוא, יודע, בסופו של דבר, שהוא נולד דווקא משם. למשל, מישהי ששטופה בפחדים על נושא מסוים ומתמודדת איתם בכל כוחה, כשהיא תצא בעזרת השם מהצד השני, היא תצא מאסטר בביטחון.

היא לא כמו מישהו שאף פעם לא פחדה; היא מישהו שפחדה מאוד וזכתה לייבש את הפחד הזה!

הביצה של הפחד עם יער של עצי אקליפטוס ספוגים התמודדות ועמל. עכשיו היא לא רק לא-פוחדת, עכשיו היא כבר מוארת באור של אמונה שריפא חלל פנוי של כפירה וסבל.