נאמר בתורה (שמות טו ב): "זה אלי ואנוהו", ודרשו חז"ל (שבת קלג ע"ב): התנאה לפניו במצוות, עשה לפניו סוכה נאה, לולב נאה, שופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה – בדיו נאה, בקולמוס נאה ובסופר אומן. ע"כ. על כן, ישתדל כל אדם שתהיה לו טלית גדול נאה, וכן טלית קטן נאה, ולא ילבש טליתות בלויות וקרועות, שיש בזה בזיון המצוה חס ושלום.
טלית שנעשתה צהובה, אין זה נאה ללובשה כך, והנכון להחליפה. (ה"ב א רא)
כתב מהר"י מברונא (סימן קפ): "המנהג היה בריינו"ס בימי הגדולים, שכל מי שקנה טלית חדשה, מעלים אותו לספר תורה, כדי לפרסם היאך זהירים בחיבוב מצוה". ע"כ.
ישתדל שיהיו לו כמה טליתות קטנים, כדי שיוכל להחליף כפי הצורך, ובפרט בימי הקיץ החמים שאדם מזיע. וביזיון למצוה שאת שאר בגדיו הוא מחליף ומכבס יום יום, ואילו את בגד המצוה, אינו מכבס אלא לאחר זמן רב. כמו כן, יש להקפיד לכבס מידי פעם את הטלית גדול כפי הצורך. ואם היא מלוכלכת ואינו מכבסה, נראה כמזלזל במצוה. (ב שס. לקט הקמח, ה"ב א רא)
עצה טובה: כאשר מכבסים טלית צמר, לא כדאי להשרותה יותר מחצי שעה במים. וכמו כן, לא כדאי לייבשה בשמש, שדבר זה גורם לטלית להצהיב מהר.
לכבוד שבת – נאמר בנביא (ישעיה נח יג): "וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ", ודרשו חז"ל (שבת קיג ע"א): "וכבדתו", שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול. על כן, ראוי מאוד להשתדל לייחד לעצמו טלית גדול מיוחדת ונאה יותר לכבוד שבת, שאם את שאר בגדיו מחליף לכבוד שבת, קל וחומר שיש לו להחליף בגד של מצוה לנאה יותר. וכתב הגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל (כף החיים סימן כח אות לב): "וחבל על אותם אנשים שעושים בגדי חמודות לשבת, ואין להם טלית נאה לשבת וכו' והירא את דבר ה' יתן דעתו בזה". (וכ"כ רבנו זלמן, בית מנוחה, כף החיים סופר ועוד. וכמבואר בחוברת השבת בהלכה ובאגדה ח"א)
קיפול הטלית בשבת
מותר לקפל בשבת את הטלית גדול שלא כסדר קיפולה הראשון. והנוהגים לקפלה כסדר קיפולה הראשון, יש להם על מה לסמוך. ובכל אופן לא ישאיר את הטלית כשאינה מקופלת, שאין זה מכבוד הטלית להשאירה כך עד מוצאי שבת. (כמבואר בחוברת "השבת בהלכה ובאגדה" חלק ב'. ועיין בשו"ת נזר כהן ח"א סימן יג)
שימוש בטלית
יש להיזהר שלא לעשות שום שימוש של גנאי בטלית ובציציות. ומכל מקום מותר לנקות משקפיים בטלית, שאין זה נחשב כתשמיש של גנאי, מאחר ודרך בני אדם שלא להקפיד לנקות את משקפיהם אף בבגדיהם החשובים. (הגרי"ש אלישיב זצ"ל. ב שנב, שנג)
טלית שבלתה וכן חוטי ציצית שנפסלו, הנכון שלא להשתמש בהם תשמיש מגונה, וכגון לנקות את השולחן בטלית וכיוצא. והמחמיר לגונזם תבוא עליו ברכה. (ב שנב)
שלא יגררו הציציות
כשלובש טלית גדול, ישתדל שלא יגררו ציציותיו בארץ. (סימן כא סעיף ד) משום ביזוי מצוה. גם יש חשש שיקרעו הציציות ויפסלו. וכל זה כשהולך והציציות נגררות מאחור, אבל כשיושב והציציות מונחות על הרצפה שהיא נקיה ומצוחצחת, אין בזה חשש. וכן היה מעשה רב אצל מרן הראשון לציון שליט"א, שירדו ציציות טליתו על הארץ בעת שהיה יושב, וכאשר אחד מהקהל בא להגביהם, עשה לו תנועה בידו שיניח וילך. (ב שסא. שבת כרך א ח"ב סח. ה"ב א תב)
בית הכסא
הלובש טלית גדול או הלובש טלית קטן על בגדיו, והוצרך להכנס לבית הכסא, יסיר את הטלית מעליו ולא יכנס עימה. אבל הלובש טלית קטן תחת בגדיו ורק ציציותיו מגולות, רשאי להיכנס כך לבית הכסא, והמחמיר לכסותם תבוא עליו ברכה. (ב שנד)
זהירות
יזהרו מוכרי הציציות, לבל יתפתו אחר בצע כסף למכור ציציות לריקים ופוחזים, מינים ואפיקורסים, כאותם הנקראים רפורמים. וכן יזהרו קושרי הציציות שלא יקשרו עבורם, כי כל מטרתם של רשעים אלו לנגח את התורה ולומדיה, ולהלביש ציצית לבנות המגיעות לבת "מצוה", בטענה של שוויון זכויות, ורומסים ועוברים בשאט נפש על איסורי תורה רבים. ושומר נפשו ירחק מהם ומהדומים להם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
מתוך הספר סדר היום בהלכה ובאגדה