מאן דאמר

מאן דאמר

מאן דאמר – הָרַחֲמִים שֶׁבְּתוֹךְ הַדִּין וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה’ (ו, ב). “אוֹר הַחַיִּים” הַקָּדוֹשׁ מְבָאֵר, שֶׁבְּפָסוּק

מאן דאמר – לְהִתְחַבֵּר לְרִגְשׁוֹת הַלֵּב וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם (ב, יא). פֵּרֵשׁ רַשִׁ”י: “וַיַּרְא בְּסִבְלוֹתָם – נָתַן

מאן דאמר – עץ חיים זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן. יִשָּׂשׂכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם

מאן דאמר – מהות המנורה הטהורה כְּשֶׁהַיְּוָנִים נִכְנְסוּ לַהֵיכָל, הֵם לֹא חִפְּשׂוּ רַק אֶת כְּלֵי הַזָּהָב הַמְפֹאָרִים שֶׁהָיוּ בּוֹ, אֶלָּא גַּם

עמידת העם היהודי נגד היוונים

כח התורה שמגן על עם ישראל מפני האויבים

אבנים שמעריכים את לומדי התורה

מעלת המתפלל על חבירו

מאן דאמר – כולם שווים לטובה וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה (בראשית כג, א)

מאן דאמר – אם אין אני לי מי לי “יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם” (בראשית יח, ד). רבותינו אומרים (בבא מציעא פו

שכר העושה מצוה במסירות נפש

מאן דאמר – הנתינה מרבה אהבה ואחווה “וְאַתָּה קַח לְךָ מִכָּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָה” (בראשית

כוחה של התשובה לקרב אף את הרחוקים ביותר

כוחה של תפילה, בפרט בראש השנה

טעם איסור כלאים וחובת הכרת הטוב לבורא עולם

התייצבות למלחמה נגד יצר הרע

מתן שכר המצוות בעולם הזה

מאן דאמר – סממן יהודי שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה’ אֱלֹקֵינוּ ה’ אֶחָֽד (דברים ד, ו). בפרשה זו נצטווינו באחת המצוות החשובות בתורה

עם ישראל מעטים בכמות ורבים באיכות. הזהירות מפגיעה ביהודי

ניצול הזמן לעסק התורה

כח התפילה מעומק הלב לשנות את הטבע

כוחו של עם ישראל בבתי הכנסיות ובתי המדרשות

מאן דאמר – ראיה אל טבעית “וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְהוֹצִיא אֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו” (במדבר יט,

טעותו של קרח שכל הזמן חשב לקחת לעצמו ולא לתת לאחרים

מאן דאמר – יש אבנים עם לב אדם “וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר

השמחה שצריך לשמוח האדם בעשיית המצוות

אהבת הקב"ה לעמו ישראל והכנה לחג השבועות

ציווי התורה להרגיש את הזולת ולעזור לו בכל עת שיצטרך

כשאדם מתוקן בעצמו במידותיו ודרכיו ממילא יכול הוא להוכיח ולתקן גם את האחרים

מאן דאמר – בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן “זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן” (ויקרא יד, ב). בפרשת המצורע מתארת לנו

גלגל הזמן והשראת הקדושה חוזרת בימי הפסח, השרשת האמונה בבנים

משה רבינו מעביר את כל הכבוד לה' יתברך. המסר והלימוד מהאילנות

מעלת שמירת השבת הקדושה וקיבול השפע והברכה ממנה לששת ימי השבוע

מטבע של אש- נתינת צדקה בחום ובהתלהבות

מאן דאמר – לשון זהב וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד (שמות

מאן דאמר – תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה “דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת

ההשקעה האמיתית שעלינו להשקיע בעולם הזה

מעלת בני ישראל שקודם כל עושים ומקיימים המצוות ורק אח"כ מנסים להבינם

צערו של פרעה בשילוח עם ישראל מארצו, גם לקה גם שילם ולבסוף גם שילח את ישראל...

מאן דאמר – מתוך הצרה מתגלית הישועה “וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם” (שמות

חיוב הכרת הטוב אף לחפצים דוממים

מאן דאמר – מנהיג בישראל בשבת זו אנו מתחילים לקרוא בחומש השני- חומש שמות. בפרשה זו מגלה לנו התורה הקדושה

מאן דאמר – אין חכמה כחכמת התורה “וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן הַיְאֹר… וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח

העמידה בניסיונות מעמידה ומחשלת את האדם

מאן דאמר – הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו “הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן

מאן דאמר – אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים וַיֵּצֵא יַֽעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָֽנָה (בראשית כח, י). רש”י הקדוש (כט, יא ד”ה

כוחו של בעל תשובה בשבירת המידות

מעלת האדם העולה ומתקדש שמקדש ומעלה עמו את כל הבריאה

על חובת האדם להישאר בפשטות וענוה על אף קבלת משרה או תפקיד חשוב

מאן דאמר – אין הקב”ה מקפח שכר כל בריה ידוע ומפורסם מדרש רבותינו (הובא ברש”י בסוף פרשת נח) שבשעה שהשליך נמרוד

מאן דאמר – נח לשמים ונח לבריות “אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ, נֹחַ..” (בראשית ו, ט). הגאון הגדול רבי יהודה צדקה ע”ה

האחדות ביום הדין. עבודת המידות. היום יעמיד במשפט

תיאור מעלת ישיבת ארץ ישראל, ומעלת קביעות עתים לתורה

מאן דאמר – ונתנו ה’ אלוקיך בידך בפרשת השבוע נאמר (דברים כא, י) “כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה’ אלוקיך

השוטר והשופט של עצמך, אם יש דין למטה אין דין למעלה, לדון לכף זכות, אלול

השפעת היחיד על הכלל. עצם השמיעה בדברי התורה כבר פועלת את פעולתה. חודש הרחמים והסליחות

כח ומעלת התפילה, עצות וסגולות לקבלת התפילה, דרכי הנהגה לחופשת בין הזמנים

דרכי הנהגה ותיקון המידות על פי משנתו של אור החיים הקדוש, והזהירות בכבוד כל יהודי

יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת נכנסים אנו לחודש אב, ונקרא שמו כך לפי שעתיד להיות אב לכל החודשים, לגודל הטובות שעתידים להיות

לא יחל דברו “וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה’: אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר